תורת-חיים

עמוד:13

אין תורת הקיבוץ באה במקום החיים בקיבוץ . האדם חי לא רק בכוח שכלו, אלא בכוח סיבות ביולוגיות וסוציולוגיות, ואילו התורה ­ כלומר : השכל המכיר את המציאות ­ עוזרת לו בפעילותו בחיים אלה . למה הדבר דומה ? לאותו אדם אשר בשעת חום הוא הולד לנצל את צילו של העץ, גם מבלי לדעת מדוע גדל העץ ומדוע הוא נותן צל . אלא שאם ילמד וידע כיצד גדל העץ, על­מנת לתת צל, הרי שידיעה זו תעזור לו בפעילותו לגדל עצים ולהרבות צל . השכל איננו מקור לפעולות האדם . המקור הוא קיומו, מציאותו ומציאות העולם בו הוא חי . אך השכל הוא האמצעי לחיות, להעשיר את החיים, להקל עליהם, להאדיר אותם . האדם איננו מחשבה או אידיאה . האדם הוא מציאות של בשר ודם, גוף ורוח ­ אך רוחו והבנתו, והרציו ) השכל המבין ( שלו ­ האדם משתמש בהם . התורה ­ ערכה בכך שהיא מעשירה את החיים, מעלה אותם לדרגה גבוהה . כן גם תורת הקיבוץ . לא התורה הביאה אנשים לקיבוץ, ולא היא התנאי לחיים בקיבוץ . אך בלעדי הכרת הקשר של הקיבוץ עם שאר תופעות­החיים ­ משולל הקיבוץ אחד האמצעים החשובים ביותר לקיומו . תורת הקיבוץ לחברי הקיבוץ ­ ערכה כמו תורת הטבע לכל אדם . מה זו מוסיפה כוח לאדם ­ כך זו מגדילה את כוחו של הקיבוץ . ריאלית ­ ודאי שיש הבדל בין תורתו של דבר הקיים מחוצה לך, ובין תורתו של דבר המתהווה בעזרתך ובהשתתפותה כיוון שהקיבוץ קיים וחי בסביבה מנוגדת לו, ולא עוד אלא שניגוד זה מצוי גם בתוך נפשו של כל אחד מאתנו, באשר כולנו יורשים של חברה לא­קיבוצית, שנטעה בנו מוש­ גים ורגשות שונים ­ הרי שערכם של התורה וההכרה גדולים פי­ כמה . היהודים, באשר היו מיעוט בגולה ­ זקוקים היו לתורה, וערכה בחייהם היה יותר גדול מאשר ערך התורה הנוצרית בחיי הנוצרים באותה תקופה . ולא מקרה הוא שאצל היהודים בגולה נחשב עצם לימוד התורה למצווה גדולה ) "ותלמוד תורה כנגד כולם" ( . כי היהודי בגולה היה זקוק להצדקה שכלית, רוחנית, של קיום היהודים . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא