|
|
עמוד:12
אך מה לגבי הסוציולוגיה 1 אנשים משכילים לאמעטים אינם רואים את החברה האנושית כאובייקט של מדע ושל ידע . הללו נתונים כל כך להרגשתם הרצונית כלפי תופעות חברתיות עד שנסתר מעיניהם שאף החברה היא אובייקט שצריך ואפשר ללמדו ולדעתו, אמנם קשה, בדרגה ראשונית, להכיר את החברה כאובייקט של מדע וזאת בשל סיבות אונתולוגיות; האדם נמצא ביחסים רצוניים סובייקטיביים' עם החברה, ועובדה זו מקשה עליו לנתח הופעות חברה מתוך יחס אובייק' טיבי . אדם, שיש לו יחס של שנאה או אהבה לחברה, לא קל עליו לבחנה אובייקטיבית, שכן היחס הרגשי מפריע לאדם לחשוב מחשבה בלתי תלוייה ומקשה על גישתו הבלתי סובייקטיבית . אך כלום יש להסיק מכאן שאין גישה אובייקטיבית אפשרית בכלל ? המחשבה האנושית מעורפלת בעניין מדעי החברה, בשל יחסו של האדם אל החברה . שעה שטוענים לאדם כי החברה מתפתחת בדרך מסויימת אין עצמומפ ? יל ^ בחבר™ * ™™ על התפתחות זו, כיוון שהוא, האדם יש כאן בעיית היחס שבין הסובייקט והאובייקט . יותר מכל קשה לו "י '"'י * * יעילם שמחוצי לי ימלשילאיתאתעצי ^ תקלאאדםבייקט ? ל לי סיבת הקושי שבהפיכת החברה לאובייקט של ידע הריהי איפוא בשל ההזדהות עם החברה, הגם שזו עצמה קיימת כמו כל גוף קיים בטבע ^ "י ^ י שבין ! יאובייקט והסובייקט בחברה, הנמצא בתהליך מתמיד, מעלה מכשול נוסף על הראייה האובייקטיבית . על אחת כמה וכמה קיימים כל הקשיים הללו לגבי הקיבוץ שהוא בו fJtr ^ ILTZ ב 1סז"י'כל' שהיא מצוי יק באיצני בלבי, מקיף במצי אותו מספר לא גדול של אנשים, שרבים מהם חיים בו מספר שנים מוגבל מציאות חיה ורוטטת, עד שקשה י לאדם, בעת ובעונה אחת, לפעול בו ולהכיר אותו . ^ מסייים' על"מנת להת גבר 5 ^ חס"מק ^ בל™™' * * * ' ^ ^ "י 2ו
|
|