|
|
עמוד:3
בבניית שירותיו הציבוריים, בווידוש מערכת החינוך, בהפעלת הכלכלה וכן שימש כמתווך בין היישוב לבין הממשל הבריטי, בידיו הופקדו תקציבי ההסתדרות הציונית, והכספים שהגיעו מיועד החלוקה המאוחד 1 של יהודי ארצות הברית . ועד הצירים נקט בשיטות משלו, בפתרון מצוקות היישוב . הוא חלק על דעת נציגי היישוב בדבר דחיפות העלייה, והיזמות הכלכליות וההתיישבותיות השונות, נהג בהתנשאות, והיה זר למאווייו ותכניותיו של ציבור הפועלים בארץ, כפי שהוצגו על ידי נציגי מפלגות הפועלים . יחס זה לא הטתנה גם בתקופה בה כיהן מנחם אוסישקיו כראש הוועד . כעדות ישמשו הדברים סל אלכסנדר זייר בוועידת הקבוצות החקלאיות בטירה, בספטמבר 1920 : " . . . ההנהלה הציונית הולכת לשיטתה . עוד אשתקד בכפר גלעדי אמר לנו אוסישקיו : איו לנו אמצעים בשבילכם, אנו נבנה בארץ ישראל את פינסק ואת מינסק, בעזרת יהודים שיש להם כסף' . 3 כאשר החלה סלילת הכבישים, והממשלה תבעה, לפי תנאי החוזר . עם ההסתדרות החקלאית קבלן העבודות הללו ערבות כספית, ניתנה זו על ידי ועד הצירים . אך ביסודו לא השתנה יחסו של הוועד לציבור הפועלים ונשאר עוין מגו מקורט,4 כפי שהעיד זייד בדבריו הנ"ל . ב 1918 החל התהליך של התארגנות פוליטית ביישוב היהודי בארץ . הוקמו אדגונים, מפלגות והסתדרויות מקצועיות . התוצאות של הבחירות לאסיפת הנבחרים מצביעות על התגבשות ארבעה גושים פוליטיים : מפלגות הפועלים, הארגונים העדתיים, הגוש האזרחי והגוש הדתי . בכתביהעת המפלגתיים וביומונים העבריים הראשונים, 'הארץ' וידואר היומי התנהל הוויכוח הציבורי ביו גושים אלה . היקונטרס' שבועונה של אחדות העבודה היה מעורב במאבק הפובליציסטי, הוא לא חסך את ביקורתו ממוסדות וארגונים, בראותו בפעילות ספרותית זו אחד הכלים לחינוך פוליטי וערנות ציבורית . 3 . 'רעידת הקנ 1 ? 1ת החקלאיות בטירה', ? רנטר ,0 נ" 3 . 4 . ראה הפרק לעד הןניריס , דיך וחקנוז רערת 3ר * ליצ < רך . vv . 603 ,309
|
|