|
|
עמוד:11
) קרול ואחרים, 9891; וובר, 2991; רוזנטל, 4991; זוסמן ואחרים, 5991; רוזוליו, 1999 ( . ואולם בניגוד למשברים קודמים החליטה הפעם ממשלת ישראל להסיר את ה"מטרייה התומכת" מן המגזר ההתיישבותי וחשפה אותו, ללא הכנה מוקדמת ובמצב של הצבר חובות, לתנאי השוק התחרותי . הסרת ההגנות המוסדיות מן המגזר הקיבוצי הולידה משבר לא רק בתחום הכלכלי אלא גם, ואולי בעיקר, בתחום החברתי . התגובות למשבר, הן מצד חברי הקיבוצים כפרטים והן מצד המוסדות בקיבוצים השונים, היו חריפות ונגעו, אולי לראשונה בתולדות הקיבוץ, ביסודות המהותיים של זהותו הערבות ההדדית, הקניין המשותף והחלוקה השוויונית של התגמולים הכלכליים . היו חברים שאיבדו את אמונם ביכולתו של הקיבוץ להתאושש מן המשבר הכלכלי ולקיים לאורך זמן את הערבות ההדדית בין חבריו, והעדיפו לעזבו כדי להבטיח את עתידם הכלכלי ) וובר, 1992 ( . אחרים החלו להעלות דרישות לשינויים במבנה הקיבוץ ובמערך היחסים שבין הקיבוץ כתאגיד לבין חבריו, במגמה להגדיל את זכויות הקניין של הפרט מול הקולקטיב ) בןרפאל, 1996 ( . הקיבוצים מצאו את עצמם נאבקים על הישרדותם בשתי חזיתות : שיקום התשתית הכלכלית והתאמתה למציאות החדשה, והצורך להבטיח את קיומו והמשכיותו של היישוב כמערכת קהילתית בתקיימא . על רקע זה מתרחשים היום בקיבוצים תהליכים מואצים של שינוי מבני בתחומים שונים, אשר בחלקם עלולים להוביל לאובדן הזהות הייחודית של הקיבוץ כצורת חיים מובחנת . חיבור זה עוסק בניתוח תהליכי שינוי אלה ובהשלכותיהם האפשריות על הקיבוץ העתידי, ובעיקר על עקרונות היסוד המעצבים את זהותו הייחודית . הניתוח מיוסד על הנחת מוצא מרכזית הרואה בסביבה החיצונית הכלכלית, החברתית, הפוליטית, המוסדית והחוקית גורם מכריע הקובע את "שדה המשחק" ואת כללי המשחק שעלפיהם יכול הקיבוץ לפעול . הטענה היא כי השינויים הפנימיים המתרחשים היום ביחסי הגומלין שבין התאגיד הקיבוצי לבין חבריו הם במידה רבה תולדה של התמורות שחלו בסביבה החיצונית, שממנה מגייס הקיבוץ את המשאבים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים הדרושים לקיומו ואליה הוא מפנה את תפוקותיו . השפעתה של הסביבה החיצונית על הקיבוץ וחבריו באה לידי 11
|
|