|
|
עמוד:14
14 יעקב מרקובצקי . להסכים לשינוי בפעילותה ובהיערכותה האסטרטגית והארגונית כדי להיות הולמת צורכי הביטחון של היישוב . בעקבות השינויים ב"מחשבה הסטטית" של הפיקוד העליון של ה"הגנה" הופעלה דוקטרינת לחימה חדשה, שמטרתה הייתה הרחקת המלחמה מתחום היישובים העבריים, נטילת יוזמה בלחימה ובתוקפנות במרחב, ופעולותגמול נגד היישובים הערביים ששימשו חממה לפעילות הכנופיות הערביות . 2 דרך פעולה זו, שכונתה "היציאה מחוץ לגדר", ביטאה הגברת הפעילות הצבאית של ה"הגנה", והתגבשה באישיותו ובמעשיו של יצחק שדה ) 1890 1952 ( . לפני שנתייחס לארגון ולטקטיקה של "הנודדת", שהייתה בבחינת פריצת דרך בתפיסת החדירה והפעולה בעורף האויב, יש לעמוד בקצרה על השקפתו הצבאיתערכית של יצחק שדה : הגבורה איננה הפסגה . היא דרך העפלה, דרך שאין בה קפיצות, גם בה כבכל דרך, יש הסתעפויות . עיתים ההסתעפות מוליכה למטה; דרך הגבורה הצרופה, היא זו שמוליכה כל הזמן בכיוון אחד אל ראש ההר . . . היסוד בגבורה איננו האומץ אלא הנכונות להקרבה עצמית . לאומץ שבגבורה יכול להגיע גם האיש המפחד, אם חזקה בו נכונות ההקרבה . הפחד הוא מעצור והאיש הנידון יתגבר גם על מעצור זה . . . הגבורה כמו כל כשרון, אינה רכוש פרטי, היא סגולה המעשירה את הכלל . לכן נפשנו סולדת כל כך מגנדרנות והתפארות של אנשים אמיצים . בכך הם מרחיקים עצמם מהפסגה . לא הפחדנות היא היפוכה של הגבורה, אלא האנוכיות . האיש האנוכי יכול להיות אמיץ, אך גיבור לא יהיה . אין גבורה בבנדיטיזם, אף לא בנועז ביותר, הגבורה היא קודם כל מידה מוסרית . 3 יוסף אבידר רואה בסיורי הלילה של יצחק שדה באיזור קרית ענביםקטנה אלקובאב, את ראשית הפעולה בשטח האויב ובעורפו, ומפרשים זאת כתפיסה טקטית, שביטויה התמצאות בשטח ביום ובלילה, הפעלת מארבים וחוליותחסימה בדרכי הנסיגה של הכנופיות, וכל זאת חרף נחיתות מספרית, אך תוך ניידות שאפשרה יתרון ועדיפות טקטית על האויב . על הסיור באפריל 1936 שנחשב כ"אבן הפינה ההיסטורית", מספר ישראל בןיהודה ) עבדו ( : יצאנו, צבי ספקטור, יצחק שדה ואני לסיור בין הכפרים
|
|