מבוא

עמוד:14

14 ענבל שרביט זמיר רעילים ומתאר כיצד קשר זה נטווה לתוך תחושת העצמי ומכונן אותה . חוויות שליליות בקשר בין אם לבתה משפיעות על תחושות של זרות ובדידות כמו גם על המאבק הפנימי המתמשך לבניית זהות יציבה ויצירת אפשרויות בחירה . הספר עוסק בתחום השייך לקטגוריה כללית של "התעללות רגשית", הקשורה לתחומי המילה, הרגש והתחושה, ועל כן יש בו התייחסות לשפה ולשימושיה . הוא מבקש להאיר את הדינמיקה הפנימית המורכבת ואת השלכותיה הרגשיות והזהותיות של חוויית חיים מתמשכת, המתעצבת על ידי הפנמתן של מילים בעלות איכות רעילה . ספר זה נולד מתוך הצורך להשמיע את קולן של נשים שהתפתחו במערכות יחסים דיאדיות רעילות ומורכבות . הוא מבקש להאיר את מרחב הבתיות במצבים שבהם הדמות האימהית, סובייקט מרכזי בהתהוות העצמי, הייתה פוגענית, מתעתעת, נעדרת או חודרנית . כתיבתו של הספר התהוותה תחת הידיעה שהספרות הענפה אשר עוסקת בחוויות של טראומה התקשרותית לרוב איננה מתמקדת באופן מובחן בקשר אם-בת פוגעני . ספרות זו ממעטת לעסוק בהקשר הדינמי של יחסי אם-בת רעילים בדפוסים השונים הקשורים בו ובשאלה אם דפוסים אלו טומנים בחובם משמעות רגשית סובייקטיבית עבור הבת . כמו כן, ספרות זו ממעטת לעסוק בשאלת ההשפעה של היעדר דמות מופנמת של אם טובה דיה, תוך הפנמתה של דמות אם פוגענית, על כינון עולמה הסובייקטיבי של בת, קרי, על כינון זהותה העצמית ועל תפיסות עולמה . באמצעות שילוב בין הגות פסיכואנליטית, פילוסופיה של השפה ועדויות של נשים, הספר מציע מסע כפול : עיוני ואנושי . אחד מהרעיונות המרכזיים שבו הוא מושג ה"אלבתיות" ( Undaughterness ) - מושג המגלם חוויית זהות שבה הבת חווה תחושות של זרות, ערעור וניכור ביחסיה עם אימה . זהו מרחב זהותי שבו החוויה הרגשית נותרת חסרת עדות פנימית, נטולת קול מופנם אימהי מיטיב ומתוך כך גם חסרת שפה של חמלה רוך וחמלה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר