|
|
עמוד:14
41׀ סוקרטס אקספרס רכבת בשנות ילדותה באפסטייט ניו יורק . מאולבני לקורנינג, משם לרוצ'סטר — ובחזרה לאולבני . המראות והקולות והריחות מציפים אותה כיום, כאילו היו רק אתמול . יש ברכבת משהו שנשאר איתנו . רכבות מתאימות לפילוסופיה . ברכבת אני יכול לחשוב . באוטובוס — אני לא יכול . אפילו לא קצת . אני חושב שזה קשור לתחושות השונוֹת שמתעוררות בעקבות נסיעה בכל אחד מהם, או שאולי זה עניין של אסוציאציות . אוטובוסים מזכירים לי נסיעות מהילדוּת, לְבית הספר או למחנה קיץ, אל מקומות שלא רציתי לנסוע אליהם ; רכבות לוקחות אותי למקומות שאני רוצה להגיע אליהם, והן נעות במהירות הבזק כמו המחשבות . אולם הן בפילוסופיה והן ברכבות יש משהו מיושן, טחוב : הרגשה של משהו שמילא בעבר תפקיד חיוני בחיינו אבל הפך לאנכרוניסטי . כיום מעטים נוסעים ברכבת אם יש להם אפשרויות אחרות, ואף אחד שלהוריו יש עליו השפעה כלשהי לא לומד פילוסופיה . פילוסופיה, כמו נסיעה ברכבת, היא משהו שאנשים עשו לפני שלמדו מה יועיל להם בחיים . אני מנוי של כתב עת בשם "פילוסופיה עכשיו" . הוא מגיע כל חודשיים במעטפת נייר חומה, כמו חוברת פורנוגרפית . על אחד מגיליונותיו האחרונים התנוססה לא מזמן כותרת : "האם העולם הוא אשליה ? " כותרת אחרת בגיליון שאלה : "האם האמיתי זהה לאמת ? " כשהקראתי את שתי הכותרות לאשתי, היא פלבלה בעיניה . לדעתה, כמו לדעת הרבה אנשים, מאמרים כאלה מבטאים בדיוק את הבעיה בפילוסופיה : היא שואלת שאלות אבסורדיות שאי-אפשר להשיב להן . רק במילון של השפה האנגלית המילים philosophy ו- practical ( "פילוסופיה" ו"מעשי" ) לא רחוקות זו מזו . הטכנולוגיה מפתה אותנו להאמין שהפילוסופיה איבדה את חשיבותה . מי צריך את אריסטו כשיש לנו אלגוריתמים ? מכיוון שהטכנולוגיה הדיגיטלית מיטיבה לתת תשובות לשאלות הקטנות של החיים — איפה אפשר לאכול בוריטו בעיר בויזי ? מהי הדרך הכי מהירה לעבודה ? — אנחנו מניחים שהיא יכולה גם להשיב
|
|