|
|
עמוד:13
פרולוג — יציאה לדרך׀ 13 המילים של דוראנט לא הכו בי כרעם ביום בהיר ולא הובילו להתגלות ששינתה את חיי, כמו החיזיון שנגלה לפאולוס בדרך לדמשק . אבל משהו בכל זאת גרם לי להמשיך לקרוא — לאו דווקא הרעיונות אלא התשוקה שניכרה בהצגתם . היה ברור לי שדוראנט הוא אדם מאוהב . אבל במי ? במה ? המילה "פילוסוף", הלקוחה מהמילה היוונית "פילוֹסוֹפוֹס", פירושה "אוהב חוכמה" . ההגדרה הזאת לא אומרת דבר על הדרך להשיג חוכמה, כפי שהכרזת העצמאות האמריקאית ( המכריזה שזכותו של כל אדם לחתור לאושר ) לא אומרת דבר על הדרכים להשיג אותו . אפשר לאהוב משהו שלא מחזיקים בו ושלעולם לא נשיג . החתירה אליו היא מה שחשוב . אני כותב את המילים האלה ברכבת, איפשהו בקרוליינה הצפונית, או אולי הדרומית, אני לא יודע בדיוק היכן . ברכבת קל להפסיק לשים לב היכן נמצאים . קל גם להפסיק לשים לב לזמן . אני אוהב רכבות . אם לדייק, אני אוהב לנסוע ברכבות . אני לא מחובבי הרכבות שיכולים להזיל ריר למראה קטר דיזל-חשמלי מדגם SD45 או משהו כזה . אני לא מוצא עניין בקיבולת המטען או ברוחב המסילה . אני אוהב את חוויית הנסיעה עצמה : את השילוב הנדיר של מרחבים ותחושת חמימות ביתית שיש רק ברכבת . פנים הרכבת הוא קצת כמו רחם . הטמפרטורה הנעימה, האור החמים . רכבות מעבירות אותי למצב קדם-תודעתי מאושר יותר . לתקופה שבה לא צריך היה להגיש טופסי מס, לחסוך כסף לשכר לימוד, לעבור טיפולי שיניים ולנוע בכבישים . לתקופה שקדמה למשפחת קרדשיאן . אמה של אשתי סובלת ממחלת פרקינסון במצב מתקדם . זאת מחלה אכזרית ששוללת ממנה את יכולותיה ואת זיכרונותיה . היא שכחה הרבה . אבל בכל זאת נותרו לה זיכרונות חיים מנסיעות
|
|