|
|
עמוד:12
21׀ סוקרטס אקספרס ההבדל בין ידע לחוכמה הוא לא הבדל של דרגה או מידה אלא של סוג . ידע רב לא מיתרגם בהכרח לחוכמה רבה יותר, ולאמיתו של דבר הוא יכול אפילו לפגום בחוכמתנו . אפשר לדעת יותר מדי, ואפשר גם להחזיק בידע לא נכון . ידע הוא דבר שמחזיקים בו . חוכמה היא דבר שעושים . חוכמה היא מיומנות, וכמו כל המיומנויות, אפשר ללמוד אותה . אבל זה דורש מאמץ . ציפייה לרכוש חוכמה סתם במקרה, דומה לציפייה ללמוד לנגן בכינור סתם במקרה . אלא שזה בעצם מה שאנחנו עושים . אנחנו מתקדמים בשבילֵי החיים באקראי, בלי לדעת מה מצפה לנו, בתקווה למצוא פה ושם קצת חוכמה . ותוך כדי כך אנחנו שרויים בבלבול . אנחנו חושבים בטעות את מה שדחוף לחשוּב, את מה שנאמר במילים רבות למושכל, את מה שמקובל לטוב . כפי שאמר פילוסוף בן ימינו : 2 אנחנו לא "חיים נכון" . גם אני רעב — ואני חושד שיותר מרוב האנשים, בגלל מלנכוליה חסרת מנוח שבצלה אני חי מאז שאני זוכר את עצמי . במהלך השנים ניסיתי להשביע את הרעב הזה באמצעים שונים : דת, טיפול פסיכולוגי, ספרי עזרה עצמית, נסיעות וטיולים, והתנסות קצרה ולא מוצלחת בפטריות הזיה . כל אחת מהשיטות האלה שיככה את הרעב, אבל אף פעם לא לגמרי, ואף פעם לא לאורך זמן . ואז, ביום ראשון אחד, ירדתי אל מתחת לפני האדמה, אל מרתף ביתי, שבו אני מחזיק ספרים שאינם ראויים לעמוד על המדפים בסלון . שם, קבור בין כותרים כמו "גזים במערכת העיכול" ו"התנהלות פיננסית לאובדי עצות", מצאתי את הספר "סיפורה של הפילוסופיה" מאת ויל דוּראנט ( Durant ) משנת 1926 . זה היה כרך עבה וכבד, וכשפתחתי אותו התעופף ממנו ענן של אבק . ניקיתי את הכריכה והדפים והתחלתי לקרוא .
|
|