|
|
עמוד:8
8 ה צעה לסדר 58 ועם חברי הקואליציה . במקרים אחרים מנסים גורמי הקואליציה להתערב בבחירת נציגי האופוזיציה לגופים הייצוגיים . במקרים רבים הנהלת הרשות מקשה על חברי אופוזיציה לממש גם זכויות המוקנות לכלל חברי המועצה, דוגמת הזכות לעיון במסמכים ולקבלת מידע . רביעית, חולשתה המוסדית של האופוזיציה המקומית מתבטאת לא רק במיעוט כלי עבודה ומשאבים, אלא גם במעמדה הסמלי . הביטוי המרכזי לכך הוא העובדה שבשלטון המקומי לא מעוגן תפקיד רשמי של ראש אופוזיציה, ואילו בכנסת הוגדר תפקיד מעין זה, ויש לו מעמד רשמי בטקסים ממלכתיים ובמליאת הכנסת . החולשה המוסדית פוגעת ביכולת של האופוזיציות בשלטון המקומי למלא את תפקיד הפיקוח והבקרה שלהן ביעילות, והיא גם מקשה על האופוזיציה לזכות בתשומת לב ציבורית ולהציב חלופה עקרונית לקואליציה ולראש הרשות לקראת הבחירות הבאות . הקושי של האופוזיציה להשיג בולטות ציבורית קשור גם להיחלשות ההדרגתית של התקשורת המקומית בעשורים האחרונים, ולהגברת התלות שלה ברשויות המקומיות ובעומדים בראשן . בהתאם לכך מהמחקר עולה כי רוב מובהק של הציבור אינו מכיר את גורמי האופוזיציה המקומית ברשות ואת הפעילות שלהם . החולשה המוסדית של האופוזיציה בשלטון המקומי משפיעה גם על גודל האופוזיציות . המחקר מראה שהקואליציות בשלטון המקומי בישראל נוטות להיות רחבות מאוד, כלומר, אופוזיציות נוטות להיות קטנות מאוד או שלא להתקיים כלל : השיעור הממוצע של חברי האופוזיציה מתוך חברי מועצת הרשות המקומית הוא % ,23 וב- % 26 מהעיריות והמועצות המקומית אין אופוזיציה כלל . לעומת זאת, בזירה הארצית בישראל האופוזיציות בדרך כלל גדולות בהרבה, ושיעורן הוא כמעט תמיד יותר מ- % 40 מחברי הכנסת . גם בשלטון המקומי במדינות אחרות האופוזיציות נוטות להיות גדולות יותר . הסבר מרכזי לאופוזיציות הקטנות לפי המחקר הוא החולשה המוסדית של גורמי האופוזיציה, המגבילה את יכולתה של האופוזיציה להשפיע על המדיניות באמצעות פיקוח ובקרה אפקטיביים, וגם את יכולתה לזכות לבולטות ציבורית .
|
|