|
|
עמוד:13
בצל המלחמה : מצרפי התקציב, סדרי העדיפויות וההשלכות של עליית הנטל הביטחוני ותשלומי מיסים 13 תקציב הביטחון ( כאמור, לא כולל ביטחון פנים וביטחון "אחר" ) צפוי לעלות מ- % 9 . 3 תוצר בתקציב ,2019 טרום-המלחמה וזעזועי הקורונה, ל- % 2 . 5 תוצר בתקציב 2025 . כפי שנראה בהמשך, תוואי ההוצאה הביטחונית הנוכחי לא צפוי לחזור לרמתו הקודמת בשנים הקרובות, ולא צפוי לשוב לתוואי של טרם המשבר — כלל ( ראו להלן ) . ההוצאה האזרחית בשנת 2025 צפויה לעמוד על 4 . 20 אחוזי תוצר, שיעור זהה כמעט לזה של שנת 2019 ( % 3 . 20 ) . כפי שנציג בהמשך, שמירה על משקל ההוצאה האזרחית הכולל בתוצר בצד עלייה בעומס על המערכות האזרחיות שגררה המלחמה ( שיקום יישובים וקהילות, עומס על מערכות הרווחה, הבריאות ובריאות הנפש ) — יכולות להעיד על שחיקה ברמת השירות בפועל . הוצאות הריבית צפויות לעמוד על 6 . 2 אחוזי תוצר בשנת ,2025 בדומה למצב בשנת 2019 ( % 7 . 2 ) ומעט מעל לתקציב הריבית בשנים 2022 – 2023 ( % 4 . 2 ) . אף שהשינוי בתשלומי הריבית הוא קטן, מדובר בעלייה הראשונה בתשלומי הריבית המתוכננים של ישראל במונחי אחוזי תוצר ב- 20 השנים האחרונות ( כולל הוצאות הקורונה בשנת 2020 ) , שבמהלכן הצטמצמו תשלומי הריבית של ישראל בממוצע ב- % 1 . 0 תוצר כל שנה . בטווח הבינוני, תשלומי הריבית של ישראל צפויים לעלות אף יותר : בנק ישראל העריך שבעקבות המלחמה צפויה עלייה ב- 4 . 0 אחוזי תוצר לשנה ביחס לצפי ( ו- 5 . 0 ביחס ל- 2023 ) בשל עלייה בהיקף החוב ובמחיר החוב . 4 את תמונת המצב הזו של מצרפי התקציב יש להבין גם לאור נתון פיסקלי חשוב נוסף — התפתחות החוב . החוב של מדינת ישראל עלה בשנים האחרונות ל- 68 אחוזי תוצר ( בשנת 2024 ) , לעומת % 59 בשנת 2019 ( ו- % 62 בשנת ,2022 בשל ירידה מהירה מאוד לאחר העלייה בתקופת הקורונה ) . כמו כן, הגירעון המתוכנן לשנת 2025 עמד על % 9 . ,4 5 ואפילו במקרה שלא 4 ראו בנק ישראל, 5202א, עמ' 151 ; בוטוש, ,2025 עמ' 15 . 5 החלטת ממשלה מס' ,2823 "מסגרות התקציב לשנת הכספים 2025 : תיקון החלטת ממשלה", 2025 . 3 . 4 . כולל גירעון של % 7 . 4 ואישור מראש לחריגה של % 2 . 0 נוספים
|
|