|
|
עמוד:8
בהסתכלות לעשור הקרוב, אנו מנתחים שני תרחישים, המניחים כי הממשלה תעמוד בכללים הפיסקליים שאליהם התחייבה ותקיים את המלצות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, בראשות פרופ' יעקב נגל ( ועדת נגל ) : עמידה במגבלת ההוצאה בלבד, או עמידה במגבלת ההוצאה והגירעון כאחד . בשני התרחישים ההוצאה האזרחית צונחת . ההוצאה האזרחית בתרחישים אלו תצטמצם ב- 4 – 5 . 5 נקודות אחוז תוצר עד ,2034 ובמונחים ריאליים לנפש — תישחק בעד % 14 . תרחישים אלו, אף שאינם סבירים, ממחישים את המשמעות של האילוצים הפיסקליים הקיימים, את האיום שמציבים המשך ההתנהלות התקציבית הרגילה והעלייה הניכרת בתקציב הביטחון על השירותים הציבוריים ועל פוטנציאל הצמיחה, וכפועל יוצא מכך את החשיבות העצומה שיש לסדר העדיפויות התקציבי של הממשלה . לנוכח הסיכונים הללו אנו מציעים תוואי חלופי : העלאת נטל המס בהדרגה לרמה של נטל המס החציוני במדינות OECD-ה , לצד ביטול הגרלות להנחות בקרקע, פטורים בלתי יעילים וקיצוץ תקציבים מגזריים המעכבים צמיחה . מהלך זה יאפשר לממן את תוספת ההוצאות על הביטחון ועל הריבית, לייצב את הגירעון על 5 . 2 אחוזי תוצר בטווח הבינוני, כך שיפחית את יחס החוב בהדרגה ל- % 5 . 65 עד ,2034 ולהעלות במתינות את ההוצאה האזרחית ל- 7 . 36 אחוזי תוצר . רמה זו של הוצאה אזרחית היא נמוכה בהשוואה בינלאומית, אך היא תאפשר להערכתנו השקעה נדרשת בתשתיות, צמצום פערים בחינוך, חיזוק ההשכלה הגבוהה והמחקר הישראלי ומשיכת עובדים טובים יותר למגזר הציבורי . שינויים אלו יסייעו לשמור על הביטחון הסוציאלי, על הצמיחה ועל רמת החיים בישראל . אנו מעריכים כי בלי העלאת מיסים שתרחיב את בסיס המס, שחרור כלל ההוצאה, שינוי סדר העדיפויות של הוצאות הממשלה כך שיוגדלו התקציבים התומכים בעליית הפריון ויצומצמו אלה הפוגעים בתמריצים להשתלבות כלכלית, וייצוב החוב הממשלתי ואחר כך הפחתתו בקצב איטי יותר ממה שנגזר ממגבלת הגירעון — איכות השירותים הציבוריים תתדרדר עוד וייפגעו מנועי הצמיחה . הבחירה בין שינוי סדרי העדיפויות ותוואי התקציב, עוד היום, לבין המשך התנהלות תקציבית הדוחה את ההתמודדות עם אתגרים קשים לשלב שבו אי-אפשר יהיה עוד להתעלם מהם, היא שתעצב את רווחתם של אזרחי ישראל, את פוטנציאל הצמיחה ואת היציבות הכלכלית של מדינת ישראל בעתיד הקרוב . דוח מחקר 8
|
|