|
|
עמוד:14
14 דוח מחקר תתרחש חריגה נוספת ממסגרת הגירעון, מדובר בגירעון גבוה, ומשכך — הרמה הנוכחית של תקציב המדינה, ללא עליות מיסים נוספות, לא צפויה לצמצם או אפילו לייצב את משקל החוב הממשלתי בתוצר . על השלכות הגידול בהוצאה הביטחונית ובתשלומי החובות על ההוצאה האזרחית נעמוד בהמשך . כעת, נפרט את המגמות בהוצאה הביטחונית . 1ב . ה ה ו צ א ה ה ב י ט ח ו נ י ת כאמור, תקציב הביטחון צפוי לעלות מ- 9 . 3 אחוזי תוצר בשנת 2019 ל- % 2 . 5 בשנת 2025 . אולם, כאשר בוחנים את השינוי בתקציב הביטחון לא בהשוואה למצב טרום-משבר הקורונה, אלא בהשוואה לתקציב טרום-המלחמה, בשנת 2022 , ניתן לראות כי העלייה גבוהה אף יותר : תקציב הביטחון עמד בשנת 2022 על % 4 . 3 תוצר בלבד, כך שבתקציב 2025 חלה עלייה של כמעט 2 אחוזי תוצר בהוצאות הביטחון בהשוואה למצב שהיה צפוי אלמלא הייתה המלחמה, או כ- 40 מיליארד שקלים במונחי תוצר 2024 ( ראו תרשים 2 ) . ( כ – 4 מיליארדי שקלים ) לצורכי המלחמה . בהצעת התקציב המקורית, הרזרבה לצורכי מלחמה תוכננה לעמוד על % 5 . 0 תוצר ( 10 מיליארדי שקלים ) , אך היא צומצמה ל – 4 מיליארדים כיוון שעוד בשנת ,2025 לפני הגשת התקציב, נוצלו כ – 6 מיליארדים מתוכה לצורכי תוספות לתקציב הביטחון ( שהופנמו בתקציב המדינה הרגיל ) , להארכת פינוי יישובים ולמימון כליאה . ראו הכנסת, 2025 .
|
|