|
|
עמוד:11
"אֲשֶֶׁר עַַל הַַמַַּס" : השתלבות חרדים ותשלומי מיסים 11 • תרחיש השתלבות . מה תוכל להיות ההכנסה למדינה ממיסים ישירים מעבודה אם החרדים ישתלבו בשוק העבודה כמו יהודים ישראלים לא-חרדים, מבחינת שיעור התעסוקה, רמת ההכנסה והיקפי המשרה ? 4 ולחלופין, בכמה יהיה אפשר להוריד את תשלומי המיסים שמשלמים היהודים הלא-חרדים בעקבות השתלבות החרדים בשוק העבודה ? • תרחיש הנטל הגובר . כדי לשמור על אותה רמת הכנסה ממיסים למדינה לעובד, מה יהיה נטל המיסים על האדם הממוצע, ומה תהיה חלוקת נטל המס בין קבוצות ההכנסה השונות, אם נניח את השינויים הדמוגרפיים הצפויים בעשורים הקרובים על המצב הקיים היום בשוק העבודה ( 2025 ) ? מ ת ו ד ו ל ו ג י ה מאגר הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העומד לרשות המכון הישראלי לדמוקרטיה לשם עריכת מחקרים כולל נתונים מכמה מקורות מינהליים ( כגון רשות המיסים ורשות האוכלוסין ) , 5 ובתוכם גם המרכיבים האלה מתוך המיסים הישירים מעבודה : דמי ביטוח לאומי, מס בריאות ומס ההכנסה, וכן היכולת להבדיל בין חרדים ליהודים שאינם חרדים, 6 ונתוני ילודה . נדגיש כי במחקר זה לא נתחשב בתשלומי העברה וקצבאות, ומיקוד הוא במיסי שוק העבודה בלבד . 4 מובן שהיכולות בשוק העבודה נגזרות במידה רבה מרכישת כישורים ומיומנויות במערכת החינוך וההשכלה, ולכן תרחיש זה מניח מסלולי חינוך והשכלה זהים לשל יהודים שאינם חרדים . על פי נתוני ,2022 מס הכנסה על יחידים, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי הם קרוב ל – % 37 מסך הכנסות המדינה ממיסים ומאגרות . 5 נתוני הפרט במאגרים האלה מותממים, והמחקר נערך על פי כללי האתיקה של הלמ"ס . בהזדמנות זו אבקש להודות לצוות הנגשת המידע של הלמ"ס, ובמיוחד לעדן בוגנים, על הסיוע בתהליך קבלת הנתונים . 6 מאגר הנתונים שעל בסיסו ערכנו את התחשיבים כולל שליש מאוכלוסיית היהודים שאינם חרדים ואת כל אוכלוסיית החרדים בישראל .
|
|