|
|
עמוד:13
מבוא | ניר מיכאלי וארנה שמר | 13 מוסדיות ; עשייה מסורה שחורגת מעבר לפרויקט ; אג'נדה של שינוי חברתי ; זמינות גבוהה מאוד ונגישות גם לקהלים שהחברים אינם מגיעים אליהם ; שיח משתף, אינטימי ואוטונומי השונה מהמקובל בסביבה ; ויכולת ליצור ולחזק תחושת קהילתיות בקרב אנשי הארגונים . עקב הגיוון הרב, הממשיך להתפתח בדרכים יצירתיות ובתגובה לצורכי הצעירים המעצבים את חייהם בסביבתם, אי אפשר להכליל את כל קהילות הייעוד המשימתיות תחת הגדרה מדויקת אחת . מובן שעקב השונות הפנימית בכל אחד מסוגי ההתארגנויות האלה, גם ההגדרות שהוצעו לעיל כלליות ועלולות לא להיות מדויקות ומוסכמות . עם זאת, אפשר לסרטט קווי מתאר כלליים משותפים של קהילות רבות כדי לאפיין את מהות הרעיון שבבסיסן ואת דרכי הגשמתו . קהילות ייעוד משימתיות בישראל בישראל תופעת קהילות הייעוד המשימתיות קיימת משנות השמונים של המאה העשרים . ראשיתה בקיבוצים העירוניים והמשכה במאות קהילות שממשיכות לצמוח עבור הגשמת ייעודים שונים . על פי ארגון מקו"ם ( מועצת הקהילות והקבוצות המשימתיות בישראל ) , נכון לשנת 2026 קהילות הייעוד המשימתיות פרושות בעשרות רשויות מקומיות וכוללות 17,500 אנשים ממגוון החברה הישראלית . 1 המועצה מגדירה "קהילה משימתית" כ"קבוצה הבוחרת במשותף לחיות לטווח ארוך ביישוב בפריפריה הגאו-חברתית בישראל ולקיים במקביל הן מרקם חיים פנימי והן משימה חברתית" ( שם ) . לפיכך, בשונה מקהילות ייעוד אחרות בעולם שתוארו לעיל, בישראל על פי רוב הקהילות פועלות מתוך השתלבות אקטיביסטית ייחודית בחברה, ולא מתוך התנתקות ממנה ( דביר ואח׳, 2012 ) . הפן המשימתי המופנה כלפי סביבת הקהילה מאפיין ומייחד את קהילות הייעוד הישראליות, ועל כן מקובל גם לכנותן קהילות משימתיות . פרקי הספר עוסקים בקהילות שקמו בישראל מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי, ושיש להן מאפיינים של פעילות משימתית משותפת ולעיתים קרובות גם ממדים של אורחות חיים משותפים . הספר אינו מכיל התייחסות לקהילות נוספות בישראל המלוכדות סביב ייעודים מגוונים ( כגון קיבוצים, קומונות, התנחלויות וקהילות דתיות מסוגים שונים ) . כמו כן, הספר אינו עוסק בגרעינים תורניים . הגרעינים התורניים הם תופעה חברתית שבמאפיינים רבים חופפת לקהילות 1 מתוך דף הבית של מועצת הקהילות והקבוצות המשימתיות בישראל - מקו"ם : / https : / / makom - il . org . il
|
|