|
|
עמוד:14
14 אריאל פיקאר : גדלתי והתחנכתי כרב המחויב להלכה הכתובה . ספר ׳משנה ברורה׳ וספר ׳שמירת שבת כהלכתה׳ היו עבורי הביטוי השלם והמדויק לדרך שבה יש לשמור את השבת – כהלכתה . אבל ברבות השנים, הלימוד וההוראה, הבנתי שבדרך זו יש יותר סכנות מהזדמנויות . השבת עלולה להפוך לרצף של פרטים, שאיבדו את משמעותם ואת זיקתם לתכלית של השבת . במשך השנים עבר מוקד הפעילות שלי מהחברה הדתית לחברה הישראלית הרחבה והמגוונת יותר . פגשתי יהודים ויהודיות שהשבת שלהם נראית אחרת . פגשתי כאלו שביקשו לעצב שבת משמעותית ורלוונטית לחיים שלהם . הלימוד המשותף ורב-השנים של דב ושלי יצר את הספר שלפניכם, שבו אנחנו מבקשים לשוב ולבנות גשרים וחיבורים בין צורות החיים השונות שיהודים ויהודיות בחרו לעצמם, לבין עולמה של השבת – זו שבהלכה, באגדה, במנהג ובמסורת . ״הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְוִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְיַטּוּאַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְוִיתֵדֹתַיִךְחַזֵּקִי״ ( ישעיה נד, ב ) . במקום לצמצם ולדייק את ההלכה לתוך ד׳ האמות של הספרים, יש להרחיב אותה ולעצב אותה כדי שתוכל להציע אפשרויות רבות יותר ואורחות חיים מגוונים יותר . יש דרכים רבות לשמור ולזכור את השבת . האוהל של השבת רחב ויתדותיו עמוקים . ככל שהעמקנו במסורות השבת הרבות, כן גילינו את ההזדמנויות הטמונות בה ואת הרלוונטיות שלה גם לדור שלנו ולצורות החיים היהודיות המגוונות שהתפתחו בו . ••• המסע של שנינו לתוך מקורות השבת ורבדיה השונים, הפתיע כל אחד מאיתנו בדרך אחרת ומתח את גבולות הרגלי המחשבה שהגענו איתם למסע המשותף . אריאל היה צריך להשתחרר מתפיסות
|
|