|
|
עמוד:13
מ ב ו א 13 בין מקורות יהודיים לעולמות החוכמה של מדעי הטבע, הרוח והחברה . התמורה ההיסטורית אינה רק בשינוי פניה של המציאות, אלא גם בהבנה שרבות מן השאלות המטרידות אותנו קיימות בחברות אנושיות רבות, וכי לחוכמה האנושית פנים רבות, כפי שכבר לימדונו חז“ל : “חכמה בגויים — תאמין ! “ ( איכה רבה, ב ) . כדי להתמודד עם האתגרים שהוצבו כאן עלינו לדרוש את התורה ולדרוש מן התורה . עלינו ליצור מתוך המסורת מענה לצרכים שלנו כיחידים, כקהילות, כחברה וכמדינה . המשותף לפרקי הספר הוא העיסוק באתגרים הקיומיים של האדם, החברה והמדינה, בחינת המצאי במסורת היהודית לדורותיה, בדיקת משמעותו לצורכי ההווה, ודרישה מחדש של מקורות המסורת בסיוע תובנות ממדעי החברה והרוח כדי שיוכלו להתמודד עם צורכי ההווה ולתת מענה לאתגריו . אולם, להערכתי, תפיסת ההלכה הרווחת היום אינה יכולה להתמודד עם האתגרים הללו מפני שהיא כבולה למסורת פסיקה נוקשה וסגורה . היכולת לעדכן ולהתאים את ההלכה כך שאכן תבצע את תפקידה כמתקנת עולם, ושתוכל לתת מענה לצורכי הזמן כך שתהיה מקובלת על רוב הציבור, דורשת מהלך רעיוני נועז יותר, שאותו אסביר בשורות הבאות . ה יהד ו ת כתרבות על-פי המסורת, ההלכה — ולכל הפחות יסודותיה — היא פרי ההתגלות האלוהית לעם ישראל במעמד הר סיני, והיא נתפרשׁה ועוצבה במהלך הדורות על-ידי חכמי ישראל . זוהי אמונה דתית המקובלת על חלק משמעותי של העם היהודי, אך לא על רובו . החילוניות המודרנית ואף גישות דתיות לא-אורתודוקסיות אינן מקבלות אמונה זו . בדברים הבאים אני מבקש לצעוד בעקבות תפיסה אחרת, והיא הגדרת ההלכה כמרכיב מרכזי בתרבותו של העם היהודי, שאותה יצר ויוצר העם בעצמו . כדי שתרבות לאומית תתקיים ותשגשג היא זקוקה לרעיונות, לסמלים, לטקסים ולנורמות מוסכמות . מחיים נחמן ביאליק למדנו שתרבות זקוקה לאגדה, אך לא פחות מכך היא זקוקה להלכה . תפיסה זו של היהדות ושל ההלכה כרוכה וקשורה בציונות ובהקמתה של מדינת ישראל, מדינת הלאום הריבונית של העם היהודי, שבה חיה הקבוצה היהודית הגדולה בעולם .
|
|