|
|
עמוד:11
11 מ ח ו י ב ו ת כ פ ו ל ה : ע ל ז ה ו ת , נ א מ נ ו ת ו ע ד ו ת רג את זה או הלוה את זה . אבל דבר שאפשרובעדותן . כגון שהעידו שזה ה לעמוד על בוריו שלא מפי העד הזה, ואין העד יכול להשמט אם אין הדבר אמת, כגון זה שהעיד שמת פלוני, לא הקפידה התורה עליו . שדבר רחוק הוא שיעיד בו העד בשקר . לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד דרישה וחקירה כדי שלא תשארנה בנות ובלאאחד, מפי שפחה, ומן הכתב 3 ישראל עגונות . עדות היא אמצעי לברור האמת ולא פרוצדורה פורמליתהרמב"םלפי באופן עקרוני אפשר להמיר יוצא כילהכרעת דין . כיוון שהיא אמצעי בלבד, במצב עניינים סטנדרטי לא יהיה האמת . החושף אתאחריעילעדות באמצעי אם ניתן להגיע אל האמת באמצעות עדות אין צידוק צידוק לחריגה זו . חכמיםעדות, גם אם יש דרך אחרת לגילוי האמת . הלכתי וענייני לוויתור על שני תנאים : , היינו עדות, בכפוף למהשימוש באמצעי הסטנדרטי חרגו כשיש טעם מיוחד להקלה זו . – הראשון, אין שני עדים זמינים . השני י ר' זירא בתלמוד, הקובע : "משום עיגונא אקילו הרמב"ם מתייחס כאן לדבר 4 בה רבנן" . לעקירת דבר מן התורה,צידוקהרמב"ם מפרש קביעה זו לא כ אלא כיישום הוראת התורה עצמה במקרה הייחודי היינו עקירת דיני עדות, של אשת איש ; עניינה של התורה הוא בגילוי האמת, ובמקרה הייחודי של עדים על מות בעלה אפשר וראוי להשתמש באמצעיםאשת איש, שאין לה אחרים . הרמב"ם קובע בברור כי עדות הכרחית רק במצב שבלעדיה "אין אתה יכול לעמוד על בוריו" . הביטוי שבו משתמש הרמב"ם "לפיכך הקלו חכמים לא טען כי בחריגההרמב"ם בדבר", אינו מציין עקירת דבר מן התורה . . היפוכו של דבר : התורה קובעת כידין תורהחריגה ממכללי העדות יש האמת היא תכלית הדין, ועדות היא הכרחית רק במצב שבו אין דרך אחרת שהי זהו המצב הסטנדרטי שבו בית דין נדרש לעדות . ביחס לא לגילוי האמת . עגונה יש לנו דרך אחרת לגילוי האמת, ודרך זו עומדת בסטנדרט שגם עדות "לא הקפידה ם ניסח את דבריו בצורה ברורה : צריכה לעמוד בה . הרמב" התורה עליו" ; ההקלה שהקלו חכמים מצויה אפוא במנעד האפשרויות של האמת . – התורה עצמה, שכן תכלית אחת לעדות, או לכל אמצעי אחר 3 רמב"ם, פרק יג, הלכה כט . 4 יבמות, פח, ע"א .
|
|