|
|
עמוד:10
א ב י ש ג י א 10 . העדות היא התייחסות אל עובדות הסובייקט המעיד . השני תוכן העדות המצויות "שם" בעולם ; המעיד מדווח על עובדות, ולא על עצמו ועל חייו . שאלת היחס בין הסובייקט המעיד לבין תוכן העדות היא אחת השאלות האינטואיטיבית מוצא הנחת היעת המהימנות של העדות . בהבסיסיות בק רק מתוקף הנחה זו אנו יודעים . עדותהתפקידחשיפת האמת היאהיא ש להבחין בין עדות אמת לעדות שקר, ורק מתוקף הנחה זו אנו מבחינים בין מהימנים לעדים שאינם מהימנים . העדות היא אפוא חלק מתהליך של עדים " בשיח העדות מונח "אמת הגילוי האמת, בדיוק כפי שהמשפט הוא כזה . משמעו התאמה בין ההיגדים הלשוניים שנהגית בעדות לבין מצב העניינים בעולם . עדות היא ם המניח כי בדברי הרמב"מצויהפיסת יסוד זאתביטוי ברור לת דווקא במקום שהרמב"ם,מתחדדתגילוי אמת . עמדה זולפרוצדורה החורגתלעדותת מקנה לגיטימיו ובדיןבעקבות מסורת התלמוד, מקל הרמב"ם מסכם את ההקלות ביחס לעגונה : מהכללים היסודיים לכינונה . כך מי שהוחזקה אשת איש, והלכה היא ובעלה למדינת הים, ושלום בינו לבינה [ וכן . . . ושלום בעולם, ובאה ואמרה מת בעלי, נאמנת ותנשא או תתיבם ] [ . . . ות ] שהדבר עתיד להתגל אם בא עד והעיד לה שמת בעלה תנשא על פיו 1 [ . . . . אפילו עבד או אשה או שפחה ועד מפי עד ] כבראת מסורת ההלכה, עוררו,כאמור, קביעות עקרוניות אלה, המשקפות ומתירים : כיצד חכמים עוקרים דבר מן התורההשאלהבעידן התלמודי את לכאורה, הלכות אלה מבטאות ? ה אישה מעגינותה על בסיס דברי האיש תקפה . היא עדות שני עדים עדות של חריגה כפולה מדיני עדות : ראשית, רק שנית, אישה אינה נאמנת להעיד . חכמי ישראל לדורותיהם הציעו תשובות 2 שונות ואין זה מענייננו להיכנס כאן לדיון בנושא . הרמב"ם מציג תשובה קלסית לשאלות אלה וכותב : נך שהתירו חכמים הערוה החמורה, בעדות אשה או עבד או אל יקשה בעי שפחה או גוי המסיח לפי תומו ועד מפי עד ומפי הכתב בלא דרישה וחקירה כמו שבארנו . שלא הקפידה התורה על העדת שני עדים ושאר משפטי העדות אלא בדבר שאין אתה יכול לעמוד על בוריו אלא מפי העדים 1 רמב"ם, הלכות גירושין, פרק יב, הלכה טו . 2 . 241 - ,235 עמ' 8991אביב,-, תל יהדות בין דת למוסר לעניין זה ראו אבי שגיא,
|
|