|
|
עמוד:14
חזון כולל של חברה, העוסק בכל היבטיה ‑ המשפטיים, המוסריים, הכלכליים והדתיים . בהיותו סיפור נושא ערכים, התנ"ך אינו מתמקד בשאלה מהי צורת השלטון הראויה, אלא בשאלות יסודיות יותר : מהו היחס הראוי בין השליט לנשלט, וכיצד המתח בין צדק לכוח מעצב את דמותה של חברה טובה . הספר שלפניכם עוסק בפילוסופיה פוליטית יהודית, וביתר דיוק ‑ בפילוסופיה הפוליטית של משה כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורה . בבסיסו עומדת הטענה שמושג הקדושה, אשר תופס מקום מרכזי בתיאולוגיה היהודית ובסיפור המקראי, אינו רק רעיון דתי או מוסרי, אלא קטגוריה פוליטית מובהקת, שבכוחה לעצב סדר חברתי וחזון מוסרי-מדיני . משפטי הפתיחה מעלים שאלות מתודולוגיות משמעותיות, שדיונן המלא מופיע בנספח התיאורטי . הקורא המבקש להעמיק ימצא שם את התשתית הפילוסופית והסוציולוגית שעליה נשען הספר כולו . אולם פטור בלא כלום אי ‑ אפשר, ועל כן אבקש לשרטט כאן בקצרה את הנחות היסוד ואת המתודה המנחה, בתקווה שהמסע שבספר יחַיה מחדש את הדיאלוג העתיק בין חוק וצדק, כוח וקדושה, הנהגה וחזון . הקדושה כקטגוריה פוליטית : אל העיון במושג הקדושה התעוררתי מתוך תחושה של אי ‑ התאמה בין שני עולמות שבהם אני מונח ‑ לימוד המקרא מחד גיסא והמחקר המדעי של תולדות הדתות מאידך גיסא . עם הזמן התגבשה בתוכי ההכרה בכך שמשנת הקדושה המקראית אינה זוכה לעיון הראוי לה במסגרת חקר הדתות, ולא זו בלבד אלא שהדיון בעניינה לוקה בשני כשלים מהותיים המרחיקים אותו מן האמת . הכשל הראשון הוא הגישה האוניברסלית . חוקרים רבים מניחים שמושג הקדושה הוא גרעין אוניברסלי המשותף לכל הדתות באשר הן . מתוך כך הם נוטים להתבונן על תופעות הצומחות על רקעים אתניים, היסטוריים וגאוגרפיים שונים כעל מכלול מהותי אחד . טענת האוניברסליות איננה משוללת יסוד . מושג הקדושה אכן מצוי בשימוש בדתות רבות, אולם האוניברסליות איננה מחייבת זהות . אדרבה, דווקא תופעות הנראות במבט ראשון כדומות עלולות להסתיר מאחוריהן תהום רעיונית שקשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לגשר עליה . 14 מדינת משה
|
|