|
|
עמוד:9
9 פחד הוא חוויה אוניברסלית . גם החרק הקטן ביותר מרגיש אותו . כשאנו י-ים רדודים ומושיטים אצבע ליד גוף רך ופתוח של שושנת יםמשכשכים במ או צדפה, היא מיד תיסגר . כל יצור נוהג כך באופן ספונטני . תחושת הפחד כתגובה לבלתי נודע אינה דבר נורא . היא חלק מחוויית החיים, דבר המשותף לכולנו . זוהי תגובה לאפשרות של בדידות, של מוות, של חוסר היכולת להיאחז במשהו . פחד הוא תגובה טבעית להתקרבות לאמת . אם אנחנו מתחייבים להישאר בדיוק במקום שבו אנחנו נמצאים, החוויה שלנו הופכת למוחשית מאוד . הדברים נעשים ברורים מאוד, כשאין לאן לברוח . במהלך התבודדות ארוכה התבהר לעיני, מה שנדמה לי כגילוי מרעיש, וה ולהמשיך בעלילת הסיפור שלנו בעת ובעונה אחת ! שאיננו יכולים להיות בהו זה נשמע די ברור מאליו, אני יודעת, אבל כשאתה מגלה דבר כזה בעצמך, הוא משנה אותך . ארעיות הדברים הופכת למוחשית ברגע ההווה ; וכך גם החמלה והפליאה ואומץ הלב . וכך גם הפחד . למעשה, כל מי שעומד על סף וה ללא נקודת התייחסות, מתנסה בחוסר בקרקעהבלתי-ידוע, לגמרי בהו יציבה . בשלב הזה ההבנה שלנו מעמיקה, כשאנחנו מגלים, שרגע ההווה הוא מקום פגיע למדי, שיכול להיות מערער מאוד וענוג מאוד בעת ובעונה אחת . בתחילת החקירה אנחנו מחזיקים בכל מיני אידיאלים וציפיות . אנחנו מחפשים תשובות שיספקו את הרעב שחשנו זמן רב כל כך . אבל הדבר שאנחנו הכי פחות רוצים הוא עוד פגישה עם ׳המפלצת המפחידה׳ . כמובן, אנשים מנסים להזהיר אותנו . אני זוכרת, שכשקיבלתי לראשונה את ההוראות מסרה לי את הטכניקה וההנחיות איך לתרגל ואז אמרה,ההאישה,למדיטצי ׳אבל בבקשה, אל תלכי מכאן במחשבה שמדיטציה היא חופש מעצבנות׳ . משום מה כל ההזהרות שבעולם לא ממש משכנעות אותנו . הן אפילו מושכות אותנו עוד יותר . , הסתכלות ישירהעמומדובר כאן על הכרת הפחד, על היכרות קרובה לא כדרך לפתור בעיות, אלא כביטול מושלם של הדרכים הישנות - בעיניים שלו
|
פראג
|