ד"ר נסים קזז: יהדות בבל בעירק המלוכנית

עמוד:11

צאלון מחלב : ער כמה שזכור לי, פירוש המלה "פרהוד" הוא : ביזה . ד"ר קזז : "פרהוד" הוא שם פרטי המקובל בקרב ערביי ישראל וערביי עירק . עם זאת, מובנו בקרב יהודי עירק הוא : ביזה . ייתכן שמובן זה רווח גם בקרב הערבים בעירק . לא ברור אם יש קשר לכך עם שמו המחתרתי של יונס אל­סבעאוי, אשר, כידוע, התקשר טלפונית אל ראש העדה היהודית בבגדד שלושה ימים לפני הפרעות וביקשו שהיהודים "למען ביטחונם", יישארו בבתיהם ולא יצאו מהם . יש המפרשים בקשה זו כמזימה שרקם אל­סבעאוי כדי לרצוח את היהודים בהיותם מסוגרים בבתיהם . אל­מבעאוי היה ידוע בשנאתו ליהודים . גדודי הנוער שנקראו על שמו : "כתאייב אל­סבעאוי", לקחו חלק בפרעות יוני 1941 . הפוגרום ) "פרהוד" ( גרם לזעזוע עמוק בקרב יהודי עירק . לראשונה בתולדות הקהילה היהודית הבבלית התערערה האמונה באפשרות המשך החיים היהודיים בעירק . ההלם היכה בכל שכבות העדה . הפרעות עמדו בסתירה לחלום ההשתלבות במדינה העירקית המתחדשת שרקמו מנהיגי העדה,ועוררו את הרצון להגר מהארץ . אך על אף המשקע הכבד שהותיר הפוגרום בקרב ההנהגה היהודית ובקרב חסידי "האוריינטציה העירקית" חלף המשבר במהירות . ההתפתחות הפוליטית והכלכלית בחודשים שלאחר מכן הקהתה את עוצמת הזעזוע, בעיקר לאחר שנורי אל­סעיד הקים ממשלה, באוקטובר 1941 . ממשלה זו רדפה את החוגים הפרו­נאציים בדרך של הגליות, מעצרים, מאסרים ואף הוצאות להורג . כשלוש מאות איש מהם הוחזקו במחנות מעצר עד תום מלחמת העולם השנייה . במשך המלחמה נאסרה הפעילות הפוליטית, הוכרז על מצב צבאי ועירק נהנתה מיציבות פוליטית, יחסית, שתרמה להרגשת הביטחון של היהודים . גם השגשוג הכלכלי שפקד את עירק בתקופת מלחמת העולם השנייה מיתן את עוצמת הפגיעה . עם זאת, ריחף צילו הכבד של הפוגרום על בני הקהילה כל אימת שנתחדדו היחסים בינם לבין הערבים בעקבות שאלת ארץ­ישראל . בעקבות הפרהור איבדה ההנהגה היהודית המסורתית את שליטתה על בני הנוער . הם הפנו לה עורף ויצאו לחפש את דרכם בשני כיוונים מנוגדים : בתנועה הציונית ששבה לתחייה בעירק בשנת ,1942 לאחר שחוסלה כליל באמצע שנות השלושים, ובתנועת המחתרת הקומוניסטית ­ שאף היא חידשה את פעילותה כמעט באותו זמן . לאחר מלחמת העולם השנייה החל מצב היהודים להידרדר . היחס אליהם החריף במיוחד לאחר החלטת האו"מ, בנובמבר ,1947 בדבר חלוקתה של ארץ­ישראל . גם המאבקים הפנימיים וחוסר היציבות הפוליטית בתוף עירק תרמו לכר . ההפגנות היומיות שנערכו בחורשים הראשונים של שנת 1948 נגד הסכם פורטסמות שנודעו בשם "אל­ותיבה" ערערו עור יותר את יציבות המשטר . המפלגה הקומוניסטית,שעל חבריה נמנו יהודים רבים, לקחה חלק פעיל בהפגנות אלו שסיכנו את יציבות המשטר . המשטרה נאלצה לפתוח באש וכתוצאה מכך נהרגו ונפצעו מספר מפגינים . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא