|
|
עמוד:10
המאבק בין "אלוטנייה" ל"אלקוומייה" הוכרע סופית לטובת הלאומיות הפןערבית ביוני 1937 : קבוצת "אלאהאלי" פרשה אז מהממשלה הקואליציונית שקמה לארור הפיכת בכר צדקי באוקטובר 1936 . בראש הממשלה עמד חכמת סולימאן . עד לפרישת קבוצת "אלאהאלי" דגל משטרו של בכר צדקי 30981 1937 ( בפטריוטיזם העירקי . עיקר מאמצי השלטונות הופנו לטיפול בבעיותיה הפנימיות של עירק תור מתן עדיפות משנית לשאיפות הפןערביות . דבר זה נבע מהעובדה שמוצאם האתני של ראשי המשטר לא היה ערבי : בכר צדקי היה כורדי, חכמת םולימאן היה תורכמני וגיעפר אבו אלתמן, שנמנה על ראשי קבוצת "אלאהאלי" וכיהן כשר בממשלת ההפיכה, היה שיעי בעל אוריינטציה פרסית . בתהילת דרכה גילתה ממשלת חכמת סולימאן יחס חיובי ליהודים . ראש הממשלה ערר ביקור אצל ראש העדה, הרב ששון ח'צ'ורי, והבטיח לו את הגנת המשטר על בני העדה . מיופה הכוח הגרמני, ר"ר פריץ גרובה, כתב בזכרונותיו על השיחה שקיים עם ראש הממשלה בענייו זה ועל אכזבתו מעמדת המשטר . ברם, עם פרישת קבוצת "אלאהאלי" מהקואליציה והתפטרות שריה מהממשלה, נאלץ חכמת םולימאן לבקש את תמיכת החוגים הלאומניים . ביוני 1937 תפסו אישים מההוגים הללו את מקום השרים המתפטרים מקבוצת "אלאהאלי" בקבינט הממשלתי . התוצאות לא איחרו לבוא : ראש הממשלה והגנרל בכר צדקי החלו משמיעים הצהרות התואמות את תפיסת חוגי "אלאיסתיקלאל" הלאומניים . מאז וער היום קיים, למעשה, בעירק קונצנזוס לאומי בשאלת ארץישראל והלאומיות הערבית . ) ייתכן ומכלל זה ניתן להוציא את תקופת שלטונו של עבד אלכרים קאםם, בשנים 8591 1963 ( . מתקופה זו ואילר החלו מנהיגי עירק להשמיע הצהרות ולגלות פעילות פן ערבית כדי לזכות באהדת החוגים הלאומניים . גם המנהיגים המתונים שביניהם לא יכלו להרשות לעצמם שלא לעשות כן, מכיוון שפחדו לאבר את אהדת הציבור . לאחר חיסול משטרו של בכר צדקי, בעקבות הירצחו באוגוסט ,1937 חודשו הפגיעות ביהודים, ובכלל זה מעשי רצח וזריקת רימונים למועדוניהם . ההסתה נגד היהודים ונגד הבריטים גברה במיוחד אחרי בואו של המופתי הירושלמי, חאג' אמין אלחומייני, לעירק באוקטובר 1939 . תור זמן קצר הפר המופתי לאישיות דומיננטית בעלת השפעה ניכרת בחוגים הפוליטיים בעירק . ביתו ברחוב אלזהאוי הפך למרכז בו נרקמו מזימות וממנו יצאו הוראות . הוא הקים אגודה סודית בה היו חברים : קציני "ריבוע הזהב", רשיד עלי אלכילאני, נאגיי שוכת ויונמ אלסבעאוי . חברי האגודה נטלו לעצמם שמות מחתרתיים . כל אחד בחר לו שם משמות אבותיו . כר בחר לו המופתי את השם "מוצטפא" ויונס אל סבעאוי את השם "פרהוד" . 10
|
|