|
|
עמוד:11
משפחות צדיקוב ווייסמן בקהיר ומשפחת בןאשר באלכסגדריה . היו ודאי בתים רבים נוטפים ש 1פתחו בפני אותם החיילים . נוכחות החיילים הארץישראלים, הגבירה את רגשות ההזדהות, הגאווה והסולידריות היהודיים במצרים . עקב הנוכחות של אותם "'ילים, הגיעו שליחים למצרים והפעם בצורה מתוכננת, מאורגנת, מטעם המוסדות הלאומיים של ארץישראל והסוכנות היהודית . השליחים הוכשרו בסמינר קצר לפני צאתם, על מנת לקיים שליחות חינוכית בקרב הנוער היהודי . ב 1943 הגיעו השליחים הראשונים אל הנוער היהודי . מרדכי ברלב מקיבוץ דן, רפאל רקנאטי מהפלמ"ח, עקיבא איגר מנעו אלה שלושת השליחים הראשונים שהגיעו למצרים . לאחר מכן לא פסק זרם השליחים, שפעלו באלכסנדריה, בקהיר ובפורטסעיר . מה היה מעמר ההנהגה הציונית במצרים בהסתדרות הציונית העולמית ? במה היא הצטיינה ? מה היה הביטוי שלה ? בדינים וחשבונות של הוועידה הציונית הראשונה, שהתקיימה בסוף המלחמה, באוגוסט 1945 בלונדון, מוזכרת השתתפות שלושה נציגים ממצרים : מטר * ליאון קסטרו, מטר * עמיאל נגיר מקהיר ואבינועם הורוביץ מאלכסנדריה . באוגוסט 1945 עלה הלייבור לשלטון והיתה אופוריה בהנהגה הציונית . כולם ציפו שמפלגת הלייבור תגיש לתנועה הציונית תמיכה רבה יותר בהגשמת תכניותיה . דווקא הנציגים המצריים הזהירו את ההנהלה הציונית מאוריינטציה פרובריטית וטענו : "בריטניה לא תקיים את הבטחותיה לתנועתהשחרורהלאומיהיהודית . " חברי ההנהלה הציונית לא הבינו את ביקורת הנציגים ממצרים . היחידי שהבין אותה היה ד"ר חיים וייצמן, מכי וו ששלושת נציגי ההסתדרות הציונית במצרים נפגשו איתו קודם לכן והביעו בפניו את השגותיהם . ,MAITRE;רעמ ניבוי לער"ד, בצרפתית . 11
|
|