מצרים והיהודים בה

עמוד:10

הו באלכסנדריה והן בקהיר והצליחה לאפוף עשרות אלפי לירות שטרלינג . למגבית כזו בימי המלחמה לא היה אח ודוגמא בארצות הים , . תיכון, פרט לארץ­ישראל . בעזרת אותה מגבית למען העליון ב', למען ההעפלה, למען העלאת יהודים בימי המלחמה, הגיעו פליטים רבים מאירופה לתורכיה ולמצרים והמשיכו בדרכם לארץ­ישראל . משבר גדול פקד את יהודי מצרים בימי המלחמה, בעת פלישת צבאות רומל לאל עלמיין, ביולי 1942 . כאן, בפעם הראשונה, הרגישו היהודים שחייהם בסכנה וחשבו על בריחה ממצרים . אורגנה רכבת מקהיר לירושלים, ובתוכה הפעילים המרכזיים של התנועה הציונית ואישים יהודיים נוספים . הם הגיעו עוד באותו חודש יולי ,1942 עם משפחותיהם לארץ­ישראל . יהודים רבים ברחו גם לסודן ולדרום­אפריקה . בתקופה מםויימת היתה הרגשה שאין הנהגה לקהילה במצרים . הסוכנות היהודית הוזעקה על ידי החיילים היהודיים לשלוח מישהו למצרים ואכן שלחה את נציגה הראשון לשם ­ וולטר טורנובסקי . טורנובסקי הבין שיש לפעול באופן רצוף בקרב הקהילה הזו ובקרב הנוער ותבע מהמוסדות לשגר שליח אל הנוער היהודי, לא רק אל אנשי הקהילה המבוגרים, לא רק לא,סוף כ 0ף­ אלא לפעילות חינוכית של ממש . זו היתה קריאה ראשונה שהתממשה חודשים רבים אחרי שצבאות רומל הורחקו ממצרים . תופעה נוספת היא נוכחות אלפי חיילים יהודים מארץ ישראל שהגיעו למצרים, התאמנו במצרים, לחמו את מלחמת המדבר המערבי וגם יצאו ממצרים לאירופה . יש חומר רב על אותם החיילים, שחלקם היו מאד מסודרים וכתבו יומנים על תקופת שהותם במצרים . אחד היומנים שיצאו לאור הוא של יוסף בנקובר, " 5 שנים" * . יוסף בנקובר מציין בזכרונותיו בראש וראשונה את קבלת הפנים החמה שערכו יהודי מצרים לחיילי ארץ­ישראל, את פתיחות הלב והבית של אותם יהודי מצרים . שלוש משפחות נזכרות במיוחד בפי רוב החיילים ­ * בהוצאת הקיבוץ המאוחד . 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא