הקהילה בדמשק

עמוד:10

לרעתי, מספר בני הקהילה לפני מלחמת העולם הראשונה היה יותר מעשרים אלף נפש, אשר כולם גרו בשכונה אחת, שכונה סגורה ומסוגרת . איש זר לא נכנס לשכונה הזו ורק יהודים גרו בשכונה . היו בה כארבעה­חמישה בתי כנסת גדולים ומספר גדול יותר של בתי­כנםת שקראו להם "בית­מדרש", כאלה אשר כל משפחה עשירה ובעלת­אמצעים עשתה לה בתור הבית או קרוב לביתה, מקום מיוחד לתפילה וקראו לזה "מדרש" . בבתי­הכנםת האלה היו מתאספים, בפרט בשבת, תשעים אחוז מבני הקהילה הדמשקאית . איש לא נעדר, למעט יחידים שהיו מוכרחים להישאר בביתם מסיבה זו או אחרת . היה בקהילה זו בית כנסת "אליאנס", למעשה היו שני בתי ספר ­ אחד לבנים ואחד לבנות . היה וער קהילה שמינה את עצמו ) לא היו אף פעם בחירות כמו שאנחנו מכירים אותן פה, בארץ ( . היו מתאספים כמה אנשים מהקהילה, שמצבם הכלכלי יציב ויש להם שט והיו קוראים לעצמם "ועד קהילה" והיו בוחרים מביניהם ביו"ר ­ וכך היו מנהלים את הקהילה הדמשקאית ועניניה, בכל המובנים . ההכנסה של הוועד היתה מהקהילה עצמה . הם קבעו לכל משפחה סוג מס שקראו לו בזמנו "עריכה", כלומר, "העריכו" את המשפחה הזו וקבעו כמה היא צריכה לשלם . היתה להם השפעה על נישואים וגירושיו ועל כל הדברים שהיו קשורים ברת . חייתי שם 33 שנים וראיתי דברים, ואף פעם לא שמעתי שבקהילה הדמשקאית היו גירושיו בין בעל לאשתו . לא היה דבר כזה ! הרבנים עשו את תפקידם בשקט וקיבלו את מה שמגיע להם . הדירות היו סביב החצר, כאשר באמצע החצר או בצידה ישנה בריכה קטנה אשר מים זורמים לתוכה יום ולילה . מסביב לחצר הגלויה לשמים היו חדרים­ חדרים . בדירה אחת, אם היתה גדולה, היו גרות לעתים משפחות אחדות ולא משפחה אחת בלבד . רק מתי מספר, אלה שהיו להם אמצעים כספיים היו קונים לעצמם דירה וגרים בה לברט . על פי רוב היה הדיור משותף למשפחות אחרות . רוב האנשים בקהילה היו אנשי­עבודה ­ היו ביניהם נגרים וסנדלרים וכל מה שרוצה אדם היה יכול למצוא בתור השכונה . מהם היו עצמאיים ואחרים היו סוחרים, שהיה להם עסק קצת יותר נרחב . 10

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר