|
|
עמוד:11
בכל עת שהתעוררה בעי יה בקשר ליהודים, הצרפתים התחשבו מאוד בערבים, אותם לא רצו להרגיז . אני זוכר כי בשנת 1936 עמדו להקרין סרט של קרן היסוד באחד מבתי הקולנוע הגדולים . סטודנטים מהאוניברסיטה הדתית "גיאמע אלזיתונה" הצטודדו מול הפתח . הופיע ראש העיר הערבי, שיוו' אלמדינה, או שליחו והדביק על פתח הכניסה מודעה : "הקרנת הסרט 'הארץ היעודה' מבוטלת ! ", הסטודנטים מחאו כף; אני וחברי חזרנו על עקבותינו רכוניראש, ואת הסרט ראינו אחר כר בבית פרטי . הצרפתים הצטרכו להתחשב בגורם המוסלמי . התנועה הלאומית הערבית יצאה מאוכזבת בסופו של דבר, כי צרפת חזרה ושלטה כבעבר . אבל, על התנועה הלאומית הערבית בכל צפוןאפריקה אפשר לומר כי מאז זינקה מחדש וכעבור אחתעשרה שנה, ב ,1956 קיבלו מרוקו ותוניס את עצמאותן . באותה עת, גם התנועה הציונית הלכה ופרחה והיהודים חשבו כבר איך להגיע לארץ ישראל . פלסטינה, ארץ ישראל, היתה למוקד עוד יותר חריף ביחסים בין היהודים והערבים . זו התקופה שבה פעלו חברים מארץ יטראל ומארצות צפון אפריקה עצמן, זו תקופת טנות הארבעים . אנחנו מבקשים לשמוע מכם את שפעלתם בתחום של הגנת היהודים באותה העת . הייתי רוצה להזכיר שהצענו לדון בארבע מוקדים : א . צמיחתה של הגנה יהודית, סיבותיה, מועדיה, ויוזמיה . ב . המוקד השני, אירגון ההגנה, גיוס החברים, האמצעים, והאימונים . ג . היחסים עם הסביבה . ד . ההגנה במבחן . 11
|
|