מבוא

עמוד:10

10 יובל אשוש, טל רפפורט הרווחה היא בעלת יסודות כלכליים קפיטליסטיים ) דגם השוק ( , אבל מציעה לאזרחיה רשת רחבה של ביטחון סוציאלי ) דגם השותפות ( . המודל העיוני מאפשר לרוזנר וגץ לנתח את משמעות השינויים, ואם לחזור לדוגמה של המעבר מאסיפה למועצה, המחברים רואים באסיפה מוסד המגלם את הדמוקרטיה הישירה וההשתתפותית בשלימותה ) הזכות להשתתף בדיונים ולהכריע ניתנת לכל החברים ( . האסיפה היא המוסד התואם את דגם השותפות ) מבנה הציר מתאים לעקרון הציר ( . לעומת זה, מועצה מייצגת קלאסית, המגבילה את זכות ההשתתפות של חבריה, וכמובן את זכות ההצבעה, יוצרת אליטה פוליטית, ובכך תואמת יותר את דגם ההיררכיה . עם זאת, מציינים גם רוזנר וגץ, בתהליך השינוי שעבר על הקיבוצים הופיעו צורות שונות של מועצות מייצגות, המחזקות את מרכיב השיתוף על ידי פתיחת הדיונים לכלל הציבור, או שידורי הדיונים בערוץ הווידאו הפנימי, ו / או העברת קבלת ההחלטות למשאל . במקרה זה, השינוי מכיל מרכיבים מדגמים שונים, שהמחברים רואים בו שינוי "היברידי" . ניתוח השינויים ותפוצתם על פי המודל התיאורטי מעלה, כי הרוב המכריע של הקיבוצים אימצו שינויים מתונים והיברידיים, המבטאים תנועה קלה, בעיקר לכיוון עקרון השוק . לאור תפוצת השינויים, במיוחד בתחום הפרטת הצריכה, אין ספק כי נחלשה התמיכה בעיקרון הקיבוצי הבסיסי ) לכל אחד לפי צרכיו ( , אך לא נוצר קונסנזוס סביב עיקרון זהותי חדש . לפיכך, המחברים מדברים על תקופת ביניים, תקופה של אנומיה, של אי ודאות לגבי הערכים הדומיננטיים בחברה, המשתקפים בהסדריה הארגוניים . לכן עוד מוקדם להתנבא על המשך התהליך . אמנם רוזנר וגץ מנסים להתמודד עם השאלה מה יהיו תוצאות השינויים, אבל הם מבקשים להתייחס לממצאיהם בזהירות ובערבון מוגבל . ראשית, הנתונים הכלכליים והאחרים שהם מציגים לא מבחינים בין הקיבוצים על פי ביצוע השינויים, כך שאפשר רק לשער שקיים קשר בין התוצאות ובין ביצוע השינויים . שנית, לא חלף מספיק זמן אחרי כניסת שינוי כלשהו, המאפשר לבדוק את תוצאותיו . לסיכום, שני הספרים מעלים תרומה תיאורטית חשובה לחקר הקיבוץ המשתנה אבל אין בהם תשובות מספקות לגבי תוצאות השינויים, לא בספרו של בן­רפאל, אשר מחקריו בוצעו בעיצומו של הדיון בשינויים, והוא משקף את עמדות החברים בנושא, ולא בספרם של רוזנר וגץ . המחקר הנוכחי אמור להשתלב בשלב חדש הנפתח בחקר הקיבוץ . לאחר מספר שנים של הרצת השינויים ניתן היום לבדוק את תוצאותיהם, בהנחה שהשינויים הגיעו להבשלה ומיסוד המאפשרים מחקר . לאחר שנסקור שישה שינויים ותוצאותיהם, נבחן את ממצאינו מול ההשערות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא