מבוא

עמוד:9

שינויים על כף המאזניים . כיוון ששערי הקיבוץ פתוחים לכל מי שמבקש לעזוב, לא יעלה על הדעת שיישארו בו מתנגדים, שירצו להיאבק בכל כוחם ולהרוס אותו . . מתן לגיטימציה ללימודים גבוהים ולקריירה מקצועית מחוץ לקיבוץ, וחלוקת סכומים נכבדים לתקציבי החברים ) דרך ההפרטות השונות ( מקלים על עזיבתם של חברים את הקיבוץ, וכך פועלים להיחלשות המחנה התובע שינוי רדיקלי . בנסיבות אלו, כותב המחבר, "לא סביר לצפות שהשינויים בקיבוץ ירחיקו לכת עד שיאיימו לקעקע לחלוטין את המושג 'קיבוץ'" ) שם, 216 ( . בניגוד לבן­רפאל, המדגיש את המשותף לקיבוץ ולחברה הקפיטליסטית­ דמוקרטית, סבורים רוזנר וגץ כי הקיבוץ הוא קודם כול חברה וולונטארית השייכת לקבוצת חברות, כגון קואופרטיבים, קומונות דתיות וחילוניות, המבוססות על ערכים פרטיקולריים המנוגדים לערכי החברה הסובבת אותן . הקיבוץ נתפס כחברה אלטרנטיבית לחברה הקפיטליסטית, ונאלץ לשמור בקנאות על זהותו הנבדלת, בשל היותו מיעוט . זהות החברה במקרה זה לא נובעת ממערכת דילמות ערכיות, אלא מעיקרון מרכזי מאפיין וייחודי לסוג החברה . במקרה של הקיבוץ, המחברים טוענים כי העיקרון הזהותי של הקיבוץ, המכונה בפיהם עקרון הציר, הוא ניתוק הקשר המוחלט בין תרומה לתמורה וההקצאה לפי הצרכים ) מכל אחד לפי יכולתו לכל אחד לפי צרכיו ( . בחברה יציבה, כמו שהיה הקיבוץ לפני המשבר, תאמו המוסדות החברתיים, המבנה הארגוני ומערכת החוקים את העיקרון הזהותי, כך שבתקופה של תמורות ניתן לבחון כל שינוי על פי השפעתו על עקרון הציר, ולבדוק אם הוא מטשטש או מחזק את זהות הקיבוץ . רוזנר וגץ גם מציעים טיפולוגיה של דגמי חברה המובחנים על פי עקרון הציר המגדיר את זהותם . בטיפולוגיה זו שלושה טיפוסים אנליטיים : דגם השוק, דגם ההיררכיה ודגם השותפות . . דגם השוק מאפיין את החברות הקפיטליסטיות, שבהן עקרון הציר הוא החלוקה לפי הוגנות, ומנגנוני השוק קובעים את הסדר החברתי . . דגם ההיררכיה, של המדינות הקומוניסטיות, מאופיין על ידי הדפוס ההיררכי ושליטת הצמרת לצורך שמירה על הסדר החברתי, כאשר עקרון הציר בהן הוא החלוקה השוויונית . . דגם השותפות של קומונות, לרבות הקיבוץ, מאופיין, כאמור בהעדר תגמול כספי לעבודה ובחלוקה לפי הצרכים . הדגמים האנליטיים בצורתם הטהורה הם תיאורטיים, ובמציאות יכולה חברה מסוימת להציג מרכיבים השייכים לדגמים שונים . לדוגמה, מדינת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא