|
|
עמוד:8
יובל אשוש, טל רפפורט אינדיווידואליזם בתחום חברתי, הישגיות בתחום הכלכלי ואגואיזם קולקטיבי בתחום הפוליטי . לדעת בןרפאל, השינויים אמנם מהווים תמורות משמעותיות לעומת דפוסי הארגון שאפיינו את הקיבוץ הקלאסי, אבל הם משתלבים באותן דילמות ערכיות שאפיינו את הזהות הקיבוצית עד כה . כלומר, אין הם בבחינת הכחשה טוטלית של עיקרון כלשהו שהיה דומיננטי בעבר . ממחיש זאת, המעבר בקיבוצים רבים מאסיפה למועצה מייצגת : מוסד האסיפה גילם בשלמות דמוקרטיה ישירה, שבה כל חבר רשאי להשתתף בדיונים ובקבלת ההחלטות, ואילו מועצה במתכונתה הקלאסית פירושה מסירה של השלטון לזמן קצוב לאליטה פוליטית, אשר היא בלבד דנה ומחליטה בשם הכלל . עם זאת, בקיבוצים לא מעטים המועצה היא בעיקר פורום לדיון, והחלטות רבות מועברות להצבעה במשאל פתוח לכל החברים . שיטה זו מבטיחה את זכות הכלל להשתתף בקבלת ההחלטות . בקיבוצים אחרים הדיונים פתוחים לכל הציבור, על מנת לאפשר מידה של השתתפות בדיונים . כלומר, ההסדרים השונים מסייגים את משמעות השינוי על ידי חיזוק המרכיבים המאפיינים שוויוניות שיתופית, שאותה ביקש השינוי להחליש . כך, בןרפאל סבור, כי לנוכח אופיו האמביוואלנטי של השינוי, ולאור השמירה על יסודות שוויוניים ושיתופיים בתחומים רבים בקהילה הקיבוצית, הרי הרצון ליותר אינדיווידואליזם, המבטא את תהליך השינוי, מהווה היבט חדש של הזהות הקיבוצית ולא זהות חדשה של הקיבוץ . עם זאת, הצטברות השינויים משנה את פני הקיבוץ, ותפוצתם השונה מובילה לריבוי של צורות ארגוניות ) פלורליזציה מבנית ( , המבקשות להשתייך לקולקטיב אחד . קיבוץ פלורליסטי הנתון באותן דילמות ערכיות כפי שהיה בעבר . טענתו של בןרפאל, שתהליך השינוי שאנו עדים לו מהווה מהפכה חלקית בלבד, מקבלת חיזוק על ידי סימנים נוספים : . הסירוב הנמרץ של החברים להיפרד מסמלים המאפיינים את ההווי הקיבוצי ) למשל : 0 / 850 מהנשאלים מתנגדים לסגירת חדר האוכל . בןרפאל וגייסט, 1993 ( . . העדר כל סימן ל''דהלגיטימציה" של המושג "קיבוץ" ברחבי התנועה הקיבוצית בכללה, ובקיבוץ יחיד כלשהו ) בןרפאל, 96 : 215 ( . סימנים אלה מבטאים רצון לשמור על הזהות הקיבוצית . כתוצאה מניתוחו מעלה בןרפאל השערות לגבי המשך התהליך .
|
|