|
|
עמוד:6
אברהם פווין . בחירת הנושאים המסוימים שהיוו את יחידת הניתוח הצריכה דיונים מקדימים מעמיקים . ביקשנו להקיף את כל מרחב ההשתנות על ידי מקרים מייצגים על בסיס אותם חידושים שמעוררים עניין רב בקיבוצים . תנאי נוסף שהצבנו : הקיבוצים הנחקרים צברו לפחות שלוש שנות התנסות בשינוי הנחקר . המחקר התמקד בשישה שינויים, שלושה בתחום "הציבורי" ושלושה בתחום שבין הפרט לכלל . בכל אחד משני התחומים, נושא השינוי אמור לייצג סוג מובחן של שינוי . בתחום הציבורי נבחרו השינויים האלה : הקמת מועצה נבחרת כתחליף של ממש לאספה הכללית . שינוי זה המבטא את "הרוח החדשה", נבחר כמייצג את ההיבט של קביעת ההחלטות הציבוריות הכלליות; הפיכת ענפים למרכזי אחריות נבחר כמייצג את התמורה במבנה הארגוניהכלכלי; והקמת מועצות מנהלים נבחרה כשינוי המייצג את התמורה במבנה הניהולי . בתחום היחסים שבין הפרט לכלל בחרנו את הפרטת תקציב המזון כמייצג את חלוקתם של תקציבים משותפים והעמדתם לרשות החבר או המשפחה; את רכישת רכב פרטי כמסמל את ההכרה ברכוש פרטי; את התגמול הכספי לעבודת שעות נוספות, כדוגמה של הכנסת עיקרון של "תמורה לתרומה" היחידה בעלת ותק של שלוש שנים בקיבוצים בודדים, בעת שבו החל המחקר . אין המחקר מתיימר להציע פתרונות תיאורטיים חדשים לתהיות בחקר הקיבוץ או בגישות לשינוי החברתי, אלא להצביע עד כמה שאפשר על נקודות רלוונטיות למציאות החברתית של הקיבוצים בתקופה זו . ביקשנו לעשות זאת כתרומה צנועה והוגנת לדיון הציבורי בנושא, ולא כחלק ממאבק אידיאולוגי שגם הוא לגיטימי בעד או נגד גישות ערכיות מוגדרות . ברור מראש שההתייחסות למקרים הבודדים בכל נושא ונושא שבהם נצבר ניסיון אינה מאפשרת להוציא מסקנות סטטיסטיות מרחיקות לכת, או להציע פתרונות בתחומים אלה לקיבוצים בהיעדר ניסיונות בעלי תוקף נרחב . כנגד הנטייה להמתין שנים מספר עד שהניסיון המצטבר יאפשר לעשות זאת, עמד הצורך להגיש תוצאות ראשוניות מכמה מקומות, כחומר נוסף לדיון המתרחש בלאוהכי . היום אנו יודעים שהמגבלות שנצפו הוכחו כנכונות אף כפל כפליים, ועם זאת אין לנו ספק שהחומר המוגש אכן יכול לתרום לכל אחד ולו בהבנה נוספת קטנה
|
|