פתח דבר

עמוד:5

עין בוחנת ) אברהמי, 1993 ( . בין 1986 ל­ 1992 עלתה חשיבות הנטיות והרצונות האישיים בעלי אופי משימתי, ויותר מכך, בעלי אופי אקספרסיבי ותועלתני . הנכונות להתנדב למשימות חברתיות התמעטה ופחת בה ערכם של מניעים אידיאליסטיים . גם ביחס לשירות הצבאי התחזקו רצונות אישיים ונחלשה הזיקה למדינה . למרות השינויים המתחוללים בקיבוץ, העולים לכאורה בקנה אחד עם מאוויי צעירים רבים, צעירי מחזור 1992 פחות הזדהו עם הקיבוץ ופחות העדיפו אותו על­פני צורות חיים אחרות מבני מחזור 1986 . בשיקולים אם להישאר בקיבוץ גברה החשבה של שיקול אנוכי של נוחות ושיקול הפוך, של שמירה על עקרונות הקיבוץ מתוך חרדה כי ייעלמו . שני השיקולים נתפסו כפחות ממומשים ב­ 1992 ) אברהמי, 1998 ( . ההוויה המורטורית העלומית של צעירי הקיבוץ עלתה גם מחקר רטרוספקטיבי של היבטים שונים של השירות הצבאי שנתוניו נאספו ב­ 1992 ) קמחי ודר, בהכנה לפרסום ( . שאלת המקצוע העתידי העסיקה אותם הרבה פחות מאשר את חבריהם העירונים וגם כיוון הבחירה המקצועית שלהם היה פחות ברור . רק 0 / " 28 ראו בקיבוץ דרך חיים מועדפת ורובם ציינו שתחושת הקשר שלהם עם הקיבוץ היא פחות מ'בינונית' . לעומת זאת, היה הצבא למרביתם התנסות מבגרת בממדים כמו ביטחון עצמי ועצמאות, יכולת לנטילת אחריות אישית וחברתית, יעילות אישית, ומודעות עצמית ומודעות לזולת . במרבית הממדים האלה נטו צעירי הקיבוץ להעריך השתנות רבה יותר מצעירי העיר . מעצם טבעם של העלומים, הכרעות הצעירים לגבי זיקתם העתידית לקיבוץ נדחות ככל האפשר . בסוף כיתה י"ב, בשנת השירות, בצבא, ואף בשנת החופש, אצל רבים תפיסת זיקה זו היא עמדה עמומה, נטייה שאין עמה עדיין החלטה ברורה . גם אם ישנה כבר החלטה פנימית, אין היא מתרגמת למהלך אופרטיבי . מסייע בכך 'מסלול הבנים' ­ מנגנון בקרה שפתחו הקיבוצים כדי לצמצם ממדים של עזיבה מוקדמת, המנוצל על­ידי הבנים באופן רציונלי כדי לחיות בו­בזמן 'בחוץ' ו'בפנים' . מבחינה זו, פרק הלימודים הגבוהים, בשל עיתויו הגילי ובשל תוכנו האינסטרומנטלי, הוא צומת חשוב בעיצוב העתיד האישי . אשכול שני של מחקרים, שנערך במחצית השנייה של שנות התשעים, במסגרת יד טבנקין בהשתתפות התק"ם, אנו ממקדים בפרק זה . איסוף

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא