|
|
עמוד:4
_ . עין בוחנת הסתמנו כבר בשנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים ) באופן מדויק כמעט בקרב שכבת ילידי 1950 ( . שנת השירות הפכה מ'שלישית / לאחר הצבא, ל'מוקדמת', לפני השירות . גדל שיעור המשרתים בצבא הקבע . פחתה מאוד ההשתתפות בעבודה בקיבוץ ועלתה בתלילות נטילת שנות חופש, עם רצון להקדימן ככל הניתן . משך הלימודים התארך, ואצל הנשים לפחות גם הסתמנה נטייה להקדימם . במקביל חל איחור ניכר בנישואים ובלידת ילדים ) דר וגלעד, 1992 ( . חקירה מפורטת של 'שנת השירות' ) אברהמי, 1992 ( חשפה תשתית תפיסתית של העלומים בסוף שנות השמונים . נמצא כי בהתנדבות לשנת השירות משמשת תערובת של מניעים קולקטיביסטיים ויחידניים, הקשורים בציפיות להביא לידי ביטוי מגוון של צרכים ונטיות . בצד מידה של מחויבות לקיבוץ, ורצון לעשות למען הזולת, עלה צורך חזק לבחינה עצמית ובחינת הזיקה אל הקיבוץ מלווה בצרכים הבעתיים אגוצנטריים . ראשונים בחשיבות עלו מניעים חקרנייםמורטוריים, שניים להם מניעים משימתייםזולתניים, ובהפרש ניכר מהם מניעים קיבוציים ומניעים הנאתייםאנוכיים ) אברהמי ודר, 1995 ( . אפשר לומר, כי במסגרת שנועדה לשמש שלב עליון בסוציאליזציה לקראת חיי קיבוץ, יצקו הצעירים תוכן של מסגרת ביגור אישי . הנטייה למורטוריום ולהוויה לימינלית עלתה אף מודגשת יותר במחקר 'שנת החופש' ) למדן, 1991 ( . המבנה והתוכן האחידים של החופשה, האתגרים האישיים והבחינה העצמית הכרוכים בה, הינתקות מהקיבוץ בפתיחתה והחזרה אל הקן בסיום כל אלה שיוו לחופשה אופי של טקס ביגור וסימנו את עוצמת הצורכים הפסיכולוגיים שבנטילתה . בין המניעים לחופשה עלה כגורם החזק ביותר הרצון לתור את העולם, להכיר תרבויות זרות, לחוות חוויות עזות ופשוט 'לכייף' . גורם שני כלל צורך להינתק מהקיבוץ, מקבוצת הגיל ומהמשפחה, רצון להתנסות בצורת חיים שונה, ולהוכיח ) לעצמי ( יכולת אישית בהתמודדות עם קשיים ואף ב'עשיית'' כסף . גורם שלישי כלל רצון להמשיך במרחב של חופש מרבי בבדיקת הזהות העצמית והזיקה אל הקיבוץ . כבר ב 1986 כשליש מבוגרי כיתה י"ב לא ראו עדיפות בקיבוץ עלפני צורות חיים אחרות ובגישה ביקורתית הדגישו נקודות תורפה בקיבוץ עלפני יתרונותיו . בלטה אצלם נטייה לממש רצונות אישיים, ואולם בזיקה לערכים חברתיים בסיסיים וציפייה לקיבוץ יותר משימתי ואידיאולוגי
|
|