מבוא

עמוד:13

הקלאסי הקדיש מאמצים רבים להגדרת יחסי רב ‑ תלמיד ויחסי חברות בין החכמים, ובכך הצליח לקבוע את תקופת הפעילות ואת מיקום מושבו העיקרי של כל כמעט חכם מחכמי הירושלמי והבבלי . כך אפשר לבנות טבלה כרונולוגית של חמשת הדורות של אמוראי ארץ ישראל ( ראו פנים הכריכה ) . טבלה כזאת מציגה 'שכבות' של חכמים המסודרות באופן יחסי ; יש לתארך כל שכבה על פי קישורים בין חכמים לאירועים הידועים ממקורות חיצוניים . הטבלה הכרונולוגית של אמוראי ארץ ישראל עוזרת לנו לתארך מאמרים בתלמודים ובמדרשי האגדה לפי זהות החכם המוסר הלכות או דרשות ; כמו כן, אפשר לתארך אירועים המוצגים בסיפורי חכמים לפי זיהוי החכמים המופיעים בסיפורים ‑ כשחקנים ראשיים או כדמויות משנה . בדורות האחרונים נוצרה אסכולה של חוקרי תלמוד בארצות הברית ובאירופה, המביעה חוסר אמון רדיקלי במהימנות של ייחוסי מאמרים או מעשים לחכמים מסוימים . מייסד אסכולה ניהיליסטית זו, החוקר יעקב ניוזנר, טען שיש לראות כל חיבור רבני, כגון המשנה או התלמוד הירושלמי, כ'דוקומנט' שנוצר בכל פרטיו על פי הדמיון היצירתי של עורכיו . לפי גישה זו, ייחוסי מאמרים ומעשים של חכמים אינם נובעים ממסורות שנמסרו בהקפדה בשם אומרם, אלא משקפים קביעה שרירותית וכמעט מקרית של עורכים אנונימיים . יוצא מדבריו שאי ‑ אפשר לתארך מאמרים או מעשים, ואין לסמוך על ספרות חז"ל כבסיס לשחזור 6 תהליכים היסטוריים . ממשיכי דרכו של ניוזנר כותבים על תקופת חז"ל מתוך זלזול בערך ההיסטוריוגרפי של כמעט כל החומר הרבני, אולם בד ‑ בבד מכבדים לרוב את דבריהם של היסטוריונים פגנים ונוצרים . למשל, אחרי שפסל מתודולוגית את העדויות הרבניות, נאלץ החוקר סת' שוורץ להישען באופן בלעדי על הממצא הארכיאולוגי הדל ויצר על פיו שחזור מעוות וחלקי של 7 אין זה המקום לפולמוס מפורט עם שיטה זו, תקופת חז"ל בארץ ישראל בתקופה הרומית . שהשתלטה על מרבית השיח האקדמי במדעי היהדות מחוץ לישראל ; את העבודה הזאת עשה, 8 בספר זה אני סומך על דעתו של הר ורוב חוקריבין היתר, משה דוד הר במאמר מלומד ומקיף . 9 ומקבל כברירת מחדל את הייחוס הקיים שלתקופת התלמוד שפעלו ופועלים בארץ ישראל, מאמרים או מעשים לחכמים מסוימים, ברוב הטקסטים של הלכה ואגדה הנמצאים בתלמוד הירושלמי ובמדרשי האגדה האמוראיים . אולם לעמדה זו יש כמה חריגות חשובות ביותר . אסור להתעלם משיבושים שחדרו לרבים מהייחוסים של טקסטים רבניים בתקופה של מאות שנים ( 400 ‑ 850 ) שבה נמסרו בעל ‑ פה הטקסטים הללו ; כמו כן, ידוע על טעויות רבות שנפלו בתהליך העתקת כתבי ‑ יד במאות השנים ( 850 ‑ 1500 ) בין הכתיבה הראשונה של הטקסט לבין הדפוס הראשון . חוקר אחראי חייב להשתמש בכלים פילולוגיים כדי לשחזר ולזקק את הטקסט המקורי במסורות רבניות, בלי להירתע מהכרעה שקולה בין נוסחאות שונות של כתבי ‑ יד המצויים בידינו . מבוא  13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא