|
|
עמוד:12
אמוראי ארץ ישראל, ובעיקר המקורות האמוראיים ‑ אלה שאמוראי ארץ ישראל יצרו בעצמם : התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה הקדומים . מדרשים אלו כוללים מדרשי אגדה פרשניים, כגון בראשית רבה והמדרשים על המגילות, ומדרשים דרשניים, כגון ויקרא רבה ופסיקתא 1 סקירת המקורות הגיעה גם לכל התלמוד הבבלי, כדי לאתר את החומר הנוגעדרב כהנא . לחכמי ארץ ישראל בתקופה הנדונה . במשך כמעט עשור ניסיתי למצות עד תום את חקירת כל המקורות הרבניים הנוגעים לפעילות הפוליטית של אמוראי ארץ ישראל, מאמץ שהזכיר 2 כמובן, לאאת החפירות הרב ‑ עונתיות באתרים ארכיאולוגיים עשירים ומורכבים במיוחד . הוזנח שום מקור חיצוני מהתקופה : הספרות הרומית, כתבי אבות הכנסייה וממצאים חומריים שהתגלו בחפירות שונות . לאורך כל הדרך פעלתי לפי הגישה של החכם הדרומי רבי אלעזר הקפר ( בר קפרא ) , שהמליץ 3 חוקר רציניעל מפגש בלתי אמצעי עם טקסטים מקוריים באומרו : 'נחזור על הראשונות' . צריך לחתור תמיד למגע ישיר עם החומר הראשוני, עם הטקסטים עצמם, כדי לטפח מבט עצמאי ותובנות חדשות . את הקריאה במקורות משניים ובדברי פרשנים מסורתיים ומודרניים יש להשאיר לשלב מאוחר של המחקר, במטרה לבדוק ולתקן את ההיפותזות שנוצרו על פי המפגש העצמאי עם הטקסט . 2 . זיהוי ממצאים ושיקומם ארכיאולוג החופר באתר מסוים מגלה ממצאים כמו חרסים ופריטי בניין במצב של פיזור והרס ; כדי לשחזר כד עתיק או מבנה קדום הוא צריך להכניס את השברים לתהליך של רַפָּאוּת ושיקום . כפי שארכיאולוג משקיע מאמצים לנקות ולשקם חרסים או מטבעות, חוקר התלמוד 4 חייב לנקות טקסטים עתיקים משיבושים על ידי ניתוח פילולוגי הכולל השוואה בין עדי נוסח ופירוש בלשני של מילים קשות . רק אחרי העבודה הפילולוגית והבלשנית יכול החוקר להסיק מסקנות מהתוכן של טקסט מסוים . 3 . תיארוך ממצאים כאשר הארכיאולוג מצליח לשייך ממצא לשכבה מוגדרת בחפירה מבוקרת, הוא מעניק לממצא קונטקסט כרונולוגי . השיטה הקלאסית לתיארוך 'יחסי' של שכבות על ידי חרסים פותחה על ידי הארכיאולוג המהולל פלינדרס פטרי ; הארכיאולוג משלב את השיטה היחסית עם תיארוך שכבות החפירה באופן אבסולוטי ‑ או לפי ממצאים של כתובות או חרפושיות מצריות, או לפי שיטות מדעיות חדישות, כמו תיארוך ממצאים אורגניים על פי פחמן 14 . שיטת התיארוך ב'ארכיאולוגיה הספרותית' פועלת באופן דומה . בהסתמך על הצהרות בתלמודים על הערך העליון של 'אמירת שמועה בשם אומרה', ניתן לחקור את מכלול 5 המחקר התלמודיהמסורות והמחלוקות המיוחסות לחכמים מסוימים בשני התלמודים . 12 חכמים, נשיאים ורומאים בארץ ישראל
|
|