|
|
עמוד:8
כשהיית מגלה את כל התמונה ומבין שכל מה שלמדת על מלחמת יום כיפור קרה, רק הרבה יותר גרוע . האם היית מצליח להתנחם בעובדה שאנשים רבים לא נשארו אדישים למתרחש, אלא דהרו לעוטף כדי לחפות על המחדל הגדול והצליחו לבלום את מתקפת המחבלים ? אני משתגעת מזה שאני לא יכולה לשמוע מה היית אומר, רק לדמיין . בכל פרק פגשתי קצת ממך . דיברתי עם מישהי שתמיד היתה מוכנה לכל תרחיש ועל מישהו שהבין מהר מה קורה . שוחחתי עם קרובים של מי שהיה יכול להישאר במקום בטוח אבל בחר להגן על אחרים, אף שידע מה יהיה הסוף . כל גיבורי הספר פעלו לפי המשפט ההוא, שאמרת בשמחת תורה בבוקר : במקום שבו צריך אותי, שם אני אהיה . המוטו שיישמת בכל יום מחייך . בספר הזה ניסיתי לתת מקום גם למי שאינם איתנו היום, שאולי לא יספרו עליהם . דיברנו על זה הרבה, על דרך כתיבת ההיסטוריה, על כך שאנשים שאין להם אמצעים, כוחות או קִרבה אל העט, סיפורם לא נשמע . יהיו עוד ספרים ועוד סיפורים, חובה עלינו לזכור את כולם . הספר הזה הוא רק התחלה . נָוִי, קראת את כל הספרים שלי עד עכשיו, וכל כך הייתי רוצה שתקרא גם את הספר הזה . אבל אתה שם למעלה, עם כל הגיבורים שפסעת בדרכם . עם אברהם שטרן ודוד רובין ובניה שראל ודגן ורטמן וכמובן עם יוני נתניהו, ובטח גם פגשת את יהודה סויסה ורִנה שנרב שנהגת ללכת לאזכרות שלהם בכל שנה . כמה אנשים נפלאים וערכיים הלכו מאיתנו השנה . נוה, לא צפוף לכם שם, בעולם הנשמות ? ואני מתנצלת, אבל הוספתי פרק אחד עליך . מצד אחד ביקשת מחברים שלך שנספר עליך אחרי מותך רק דברים רעים, מצד שני אתה בעצמך סיפרת על נופלים ודאגת להנציח אותם . אז אני מקווה שתסלח לי . ואם אתה לא סולח, אתה יכול לחזור הביתה ולהגיד לי את זה . אני מחכה . נָוִי שלי, כל כך אהבת את הארץ הזאת ואת העם הזה, קראת כל כך הרבה היסטוריה, האם דמיינת שיום אחד תהיה חלק ממנה ? אוהבת, אמא
|
|