|
|
עמוד:8
תלמידים אוהבים ואהובים, ואף להיות שותפים בהוצאת ספר זה . הנצחת אבא ואמא באמצעות השתתפות בהוצאה לאור של הספר מהווה המשך טבעי לחייהם, חיים של נתינה ושל אהבת תורה מתוך ענווה, התמדה ומסירות כמו "מי השילוח ההולכים לאט" . מי ייתן ותורה זו של ישיבת אורות שאול, יפוצו מעיינותיה חוצה ועם ישראל יתברך וישמח בלימודה, ולא תמוש התורה הזאת מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרענו מעתה ועד עולם . אוהבים ומתגעגעים, אפרת ויוסי צחי, דפנה ונפתלי צונץ, יאיר ונעמי פרקש, אביעד וחיה פרקש . משפחת פרקש היקרה,משפחת פרקש היקרה, זכיתי להכיר את אבא וסבא שלמה ז"ל, שאהבת תורה, אהבת חסד ואהבת אשתו והילדים היו אצלו כרוכות כאחת . זו היתה אהבה לא עיוורת, עם עיניים פקוחות, שואלות, לעתים ביקורתיות, אבל אהבה עזה . התפעלתי התפעלות אין קץ ממנו כשבשנות מחלתה הארוכות של אמכם, דבורה, אשתו אהובתו, כשכבר לא תקשרה עם סביבתה, היה פוקד את מיטתה יום יום ויושב לידה, פשוט נמצא איתה, בלי לקבל שום משוב, חסד טהור, אהבה טהורה . כמרדכי היהודי שנאמר עליו : "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך בחצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה", ומסביר השפת אמת שעוצמה זו של חסד סיזיפי, ללא תמורה, כל יום ויום, היא שעמדה לו בהמשך : "ויהי כאמרם אליו יום יום ולא שמע אליהם", שלא ייכנע להמן ויעמוד בגבורתו ובאמונתו ולא ישתחווה לו . זכות גדולה היא לי להיות בקשר נדיר זה של שלושה דורות של לימוד תורה משותף, מסבא שלמה, עד נכדיו, תלמידַי האהובים דור ובועז, וממילא שמחה גדולה היא לי שאתם שותפים בהוצאה לאור של בינת הלב . בהערכה ובאהבה רבה תמיר גרנות
|
|