|
|
עמוד:13
אבל עכש יו קם גיבור אחר, מפתיע, אַנְטָנָס אוּלְפִּיס שמו . הוא היה ספרן ליטאי לא-יהודי ופעיל במפלגה הקומוניסטית, שסיכן את ח ייו ואת שלמות גופו ( כמו קודמיו ! ) כדי להציל את האוצר של יי ווא . הוא הבריח את המסמכים יקרי הערך מפני הקג"ב וטמן אותם, יחד עם יותר מ- 180 אלף עמודי מסמכים אחרים ב יידיש, בתוך צינו רות עוגב נטוש ובתאי וידוי הפוכים בכנס יית גאורג יוס הקדוש – קתדרלה לא פעילה במרכז וילנה . כאן שכבו המחב רות האבודות הללו, נשכחות, בלתי נראות, במשך יותר מ- 70 שנה, עד שבסתיו ,2017 פועלים שעסקו בפינוי סופי של הכנס ייה נתקלו בהן, כולל בדפים שטסתי לווילנה כדי לראות והחזקתי בידַי פחות משנה לאחר מכן . הדברים הבאים הם קומץ מאותם סיפורים . חיים כה וו ייתם, ללא כחל וסרק, כפי שסיפ רו אותם בני נוער מיידישואניה במבט קדימה אל עתידם, עתיד שאנחנו יודעים היום שאיש לא דמיין, כזה שאיש עד יין לא מעכל באמת : השמדה מלאה ומוחלטת של יידישואניה, על עיירותיה, עריה, סיפוריה, אוצ רותיה, שפתה ואנשיה . חור בהיסטוריה . 13
|
|