|
|
עמוד:12
אבל מתוך מודעות לטבעו ה נדיר של כל פריט בארכיוני י י ווא – לרבות האוטוביוגרפיות – המשוררים, האמנים והחוקרים שעבדו בכפייה סיכנו את חייהם כדי להבריח כל שעלה בידם הרחק מאנשי הגסטפו, שהת יימ רו לה יות היסטור יונים, ולהחביא זאת במקומות מסתור ברחבי גטו וילנה . 40 הנשמות האמיצות הללו זכו לכינוי בריגדת הנ ייר ( רק שמונה מהן נות רו בחיים בסוף המלחמה ) . הפרק הבא באודיסאה של האוטוביוגרפיות נפתח ב- 24 ביוני ,1944 כאשר הסוב ייטים כבשו מחדש את וילנה מידי הנאצים . הניצולים מבריגדת הנ ייר, שהיו אפופי או פוריה, לא ביזבזו זמן, חשפו את אוצ רותיהם ( כולל מאות מהאוטוביוגרפיות ) והקימו את המוזיאון היהודי של וילנה בין שרידיה השרופים של העיר . יתרה מכך, במאמץ לרַצות את שליטה הדיקטטור של ברית המועצות, יוסיף סטלין, הם אף נהגו בו כבוד דיפלומטי והקדישו לו את תע רוכת הפתיחה . אף על פי כן, כעבור חמש שנים בלבד, ב- ,1949 לאחר שמדינת ישראל שזה עתה קמה תמכה במערב במקום בסטלין, צי ווה ה רודן חובב המקט רות ובעל השפם העבות לכתוש בתגובה את תכולת המוזיאון . 12
|
|