|
|
עמוד:10
0 / עין בוחנת חקלאות לגברים; כלומר אי שוויון בסיסי כבר מההתחלה . הסיבה היא, כדברי בןרפאל ) 1986 ( , שחברי הקיבוץ תפסו את חלוקת העבודה על יסוד תרבות המוצא שלהם, כנגזר מן הרציונליות הכלכלית שלהם, והנשים רובן קיבלו את החלוקה הזאת ואת הרציונל העומד מאחוריה והשלימו עמם מתוך אמונה שהדבר לטובת הכלל והוא כדאי . הנשים ניסו להתאים את עצמן למודל הנשי שיצרו להן הגברים בלי שאלה התכוונו ביודעין לדחוק את הנשים לשוליים ולתחומי עיסוק נפרדים . מחויבות אידאולוגית לשוויון ופער במציאות ) הפרדת עיסוקים ( כאן עולה השאלה מדוע לא הצליח הקיבוץ לבטל את המשמעות המסורתית של הזהות המינית כבסיס לחלוקת עבודה, ליוקרה ולשליטה במשאבים, לאור המחויבות האידאולוגית לשוויון חברתי שהצהיר עליה . ההסבר לזה נעוץ בכמה עניינים . חלוקת העבודה שנוצרה בראשית ההתיישבות הלכה ונעשתה ברורה ומובחנת עם השנים, ועמה הזהות בין עבודות שירות ובין עיסוקים נשיים, סטטוס נמוך ומעורבות ציבורית מעטה . הבחנה זו קיימת בחברה הישראלית כולה, ובחברה המערבית . ) ובחברה הקיבוצית נוסף לזה גם מושג הרווחיות המעטה של עבודות הנשים, שכן אין תשלום משכורות בקיבוץ . ( מלבד חלוקת העבודה יש תהליך סוציאליזציה של הנשים בקיבוץ . מאחר שהנשים גדלות במציאות נתונה, אין להן ציפיות גבוהות ואמביציות אישיות, והן נשארות אפוא בבינוניות המביאה לידי עיסוקים בעלי סטטוס נמוך ] ר' אדליסט ) 1980 ( , לבנה ) 1984 ( , שרף ) 1984 ( [ . עניין אחר הוא ההכשרה המקצועית של הנשים . בדרך כלל הופנו הנשים ללימודים על פי צורכי המשק בתחום החינוך והבריאות, למשל, וגם כאשר פנו הנשים לתחומים אחרים, הפעילו מקבלי ההחלטות בקיבוץ לחץ ושכנוע כדי לנתב את הלימודים למסלול הרצוי להם . זה היה המצב בדרך כלל, עד שנות ה 70 וה 80 . ממחקר אמפירי שעשו אדר ולואיס ) 1988 ( ] וגם על פי רוזנרפלגי ) 1986 ( , זמיר, פלגי, שפר ) 1992 ( [ עולה הרושם שאחוז הנשים הפעילות בתחומים החברתיים הולך ועולה כיום . ממחקרן של אדר ולואיס ) שם (
|
|