|
|
עמוד:10
/ ^ ר 10 עין בוחנת להתקיים בחברה לאורך זמן אם איננה מתיישבת עם מערכת הערכים, משער רביד שהשינוי התרחש בראשית שנות ה 80 . ועם זאת, ככל הידוע לי אין עדויות ישירות כלשהן על בסיס מחקר או אפילו התרשמות, ששינוי ערכים דרסטי אכן חל בקיבוצים דווקא באותה תקופה . רוזנר ואחרים אף מצאו, שלפחות בתחום הצריכה לא היה שינוי מהותי באוריינטציות הערכיות של חברי הקיבוץ בין 1978 ו 1987 ) רוזנר, גליק וגולדמברג, 992 וא ( . רביד מתמודד עם סתירה זו ומעלה את האפשרות, שחברי הקיבוץ והחוקרים לא היו מודעים לתהליך השינוי הערכי שהתרחש . טענה זו סבירה, רק אם מניחים שבניגוד לשינוי הארגוני הפורמלי שינוי הערכים התחולל באופן איטי ומודרג במשך עשרות שנים . ראוי להזכיר, שהסוציולוגיה הקיבוצית הקלסית תיארה שינוי ערכים הדרגתי בחברה הקיבוצית כבר בשנות ה 50 וה 60 ) טלמון ובן זמרה, 6691; 1976 Cohen, 1970 ; Cohen, ( . יש אם כן בסיס לטענה, שהשינוי הארגוני הפורמלי של שנות ה 80 משקף אמנם שינוי ערכים, אך לאו דווקא את השינוי שחל בשנות ה 80 . סביר להניח שהוא משקף שינוי ערכים שהתרחש בהדרגתיות החל משנות ה 50 . טענה כזו מעלה בחריפות שאלה אחרת : מדוע התעכב השינוי הארגוני הפורמלי במשך עשרות שנים ? החוליה החסרה נורמות ארגוניות כגורם עצמאי ניתן לסכם את הטיעון שהוצג עד כה בכך, שההסבר שניתן בעבר לשינויים הארגוניים הפורמליים בקיבוץ מבוסס בעיקרו על שני מוטיבים מרכזיים, שכל אחד מהם מעלה בעיות : אם השינוי מבטא תגובה לכישלון כלכלי וחברתי, קשה להבין מדוע הוא מקיף גם קיבוצים מצליחים; אם הוא משקף שינוי ערכים, יש להסביר למה הדפוסים הארגוניים הפורמליים השתנו לאחרונה באופן דרסטי, בלא שניתן היה להבחין בשינוי ערכים דרסטי מקביל .
|
|