|
|
עמוד:9
עין בוחנת הכלכלי של הקיבוצים לא השתפר מאז החל גל השינוי, והשאלה נשארה אם כן פתוחה . ב . האם המשבר שגרם לשינוי הוא כלכל * או חברתי ? כיון שהמשבר הכלכלי בתנועה קדם למשבר החברתי ולשינוי הארגוני הפורמלי, יש נטייה לראות אותו כגורם העיקרי לשינוי . לעומת זאת הממצאים של רוזנר, גליק וגולדמברג ) 992 וב ( , מצביעים על מרכזיותו של הגורם החברתי . חוקרים אלה בחנו ב 889ו את הגורמים המנבאים של הפרטת הצריכה . שינוי זה, שהוא אחד המרכזיים ביותר, מבטא שאיפה להעביר מקסימום סעיפי צריכה לשליטת הפרט . בהשוואה בין קיבוצים בשנת 1988 נמצא, כי שיעור העזיבה היה באופן בולט המנבא הטוב ביותר של ההפרטה . השפעת משתנים כלכליים שונים היתה נמוכה מזה עד אפסית . המשותף להסברים שלעיל הוא ניתוח השינוי כתגובה למצוקה או משבר . הם אינם יכולים להתמודד עם אחד המאפיינים העיקריים של השינוי : דפוסים ארגוניים פורמליים דומים אומצו בשנים האחרונות לא רק על ידי קיבוצים במצוקה, אלא גם על ידי קיבוצים שנהנו משגשוג כלכלי וחברתי . עובדה זו לא זכתה עד כה לתשומת לב ראויה במחקר . השינוי הארגוני הפורמלי תגובה לשינוי ערכים ? הסבר מרכזי אחר לשינוי הארגוני הפורמלי שחל לאחרונה, קושר אותו לערכים של חברי הקיבוץ . רביד ) 1992 ( מראה, שהדפוסים הארגוניים החדשים משקפים ערכים שונים באופן מהותי מאלה שביטאו קודמיהם . הוא מתמקד במשמעות המעבר לתקציב מקיף ) הפרטה עמוקה של הצריכה ( , שאינו נחשב לשינוי הרדיקלי ביותר שחל לאחרונה . מניתוח אנליטי של משמעות שינוי זה רביד מסיק, שחל שינוי ב''ערכים המכוננים'' של הקיבוץ ולכן צפויים בעתיד גם שינויים עמוקים יותר, כמו תמורה לתרומה . ההסבר של רביד מתייחס למערכת הערכים של התנועה הקיבוצית כולה, ויכול על כן להתמודד עם העובדה שהשינוי מקיף גם קיבוצים במצב כלכלי חברתי טוב . עם זאת מתעוררת השאלה, מתי חל השינוי הערכי אותו מתאר רביד . על בסיס ההנחה שנורמה אינה יכולה
|
|