|
|
עמוד:8
. עין בוחנת בקיבוצים שנקלעו למשבר כלכלי התפתחו במקרים רבים גם משברים חברתיים, שהתבטאו בגל של עזיבת חברים ) לניר, 1993 ( . אחרי שנים ארוכות של גידול, בשנת 1986 פחת מספר החברים בתנועה הקיבוצית ומאז נמשכת מגמה זו . שיעור הלידות בקיבוץ פחת גם הוא במידה ניכרת ) לניר, 1993 ( . תחושת המשבר בתנועה כולה החריפה בקיץ ,1987 בעקבות "פרשת בית אורך . בציבור הקיבוצי נוצר רושם, שהתנועה השלימה עם פירוקו של קיבוץ זה, שרוב אנשיו היו חברים ותיקים . אמנם, לבית אורן נמצא פתרון שמנע את הפירוק, אך האירוע גרם לזעזוע בין חברי התנועה ופגע פגיעה נוספת באמון ב''שיטה" ) פווין, 2991; פלגי, 1992 ( . על הרקע שתואר כאן, אין זה מפליא שחברי קיבוץ וחוקרים כאחד רואים קשר בין המשבר הכלכלי חברתי של הקיבוץ לבין השינויים הארגוניים הפורמליים שחלו בו . ועם זאת, מהות הקשר אינה ברורה ומוסכמת . בהקשר זה ניתן להבחין בשתי שאלות מרכזיות : א . האם השינוי הארגוני הפורמלי שבא בעקבות המשבר הוא הסתגלותי, כלומר מבטא התאמה טובה יותר לדרישות הסביבה ? רוזנר ואחרים ) 2991א ( מצאו קשר בין הוצאות מחיה נמוכות בקיבוץ ותמיכה בהרחבת התקציב הכולל . הרחבת התקציב היא בעיניהם התאמה לרמת החיים הנמוכה, ללא שינוי ערכים . ובר ) 1992 ( , הראל ) 1993 ( , ניב ושפר ) 1991 ( , רואים את השינויים הארגוניים בקיבוץ כביטוי להסתגלות לסביבה הכלכלית והפוליטית שהשתנתה, גם אם הסתגלות זו היא בעיני חלקם מאוחרת ואיטית מדי . לעומת השקפה זו, הרואה את השינוי שגרם המשבר הכלכלי בשיפור בהתאמה לסביבה, ניתוחים אנתרופולוגיים אחדים של תגובת קיבוצים למשבר מצביעים גם על אפשרות אחרת . הם מראים, שהשינויים הארגוניים לא תמיד סייעו בהתמודדות עם הקשיים הכלכליים וייתכן ובטווח ארוך אף יקשו על התמודדות זו ) קרסל, 2991; שפירא, 1992 ( . גם רוזנטל ) 1994 ( צופה, שהשינויים החדשים יגדילו אמנם את הרווחה של הפרטים בקיבוץ אך יגרמו לייקור החיים הקיבוציים . בפועל, מצבם
|
|