|
|
עמוד:14
14 עין בוחנת ההבדל בין שתי התקופות בולט כאן ביותר . בארבע השנים שקדמו ל 1987 הופיעו רק שלושה חידושים ואף אחד מהם לא התפשט במדגם מעבר לקיבוץ הראשון שהנהיג אותם . שינוי אחד הקמת מועצה במקום אסיפה בוטל בקיבוץ שהנהיג אותו . לעומת זאת, מאז 1987 הופיעו תוך ארבע שנים 22 חידושים ומהם התפשטו 17 ! ראויה לציון גם ההתפשטות המהירה של השינויים, ובפרט שינויי הצריכה . רבים מהם התפשטו תוך שנים ספורות ליותר ממחצית הקיבוצים וכמה מהם אף הגיעו להתפשטות בשיעור 80 ו 90 אחוז . השינויים המרכזיים עד 1987 נוגעים לשיטת לינת הילדים ולהחלטות לגבי בני הקיבוץ . השינויים הרבים בתחום הבנים מבטאים כולם את רצון הקיבוץ למנוע את עזיבתם, גם אם הם עצמם אינם מוכנים לעמוד בכל הוויתורים הנדרשים מחבר . בקיבוצים ותיקים היו שינויים אלה הרבה פחות אינטנסיביים מבאחרים . בתחומים האחרים ניכרת יציבות . בתחום הצריכה השינויים מעטים ואין הם מעידים על מגמה ברורה . בצד שינויים אחדים המבטאים העברת אחריות מהכלל לפרט, התפ 8ו 31_ 1זנוהג_של, כרטיסי נסיעה חופענ ^ םבאוטובוסים ^ נוהג המבטא מגמה הפוכה, כי ^ ^ SiTnTtnnrn ^ Minnr כלל החברים . בתחום בית הספר נשמרו הבדלים קודמים המבוססים על השתייכות תנועתית . בתחומים כמו ארגון דמוקרטי וכלכלי, שימוש בכספי חוץ וכר לא חל כל שינוי בשנים אלה . לא פחות מהיציבות הגדולה בתקופה זו, בולטת בה האחידות . יש להבהיר כאן, שבטבלה צוינו רק סעיפים בהם היה קיים הבדל בין הקיבוצים . בכל שאר הסעיפים היו הדפוסים הארגוניים הפורמליים באותה תקופה דומים מאוד בכל קיבוצי המדגם ! מי מאמץ איזה שינוי ומתי ? חלוצי השינויים קיבוצים במשבר דמוגרפי הקיבוצים שהובילו את השינוי הארגוני הפורמלי בשנים האחרונות אופיינו יותר מכל במשבר דמוגרפי, כלומר, בירידה במספר החברים . תוצאה זו עולה מניתוח סטטיסטי של הקשר בין חדשנות לשורה של משתניםמנבאים, שכללה שינוי במספר החברים, מצב כלכלי, ותק של" הישוב, גודל, מספר קיבוצים שכנים ומחוז גיאוגרפי . החדשנות נמדדה
|
|