|
|
עמוד:14
״והוא בֹּנה חַיץ״ : ממלכת יהודה כמדינת חיץ ערב חורבן הבית הראשון 14 לשלטון לבין ראש השנה שממנו מונים את שנתו הראשונה של המלך, תאריך שחל 25 בראש חודש ניסן . 2 מעדותה של נקודת המוצא הזו מוסכמת כמעט על כל החוקרים שעסקו בעניין . אדדה-גופי ( Adda - Guppi ) , שהייתה כנראה אימו של נבונאיד ( Nabonaid / us ) , מלך 27 בנוסף טענה הגבירה מחרן כי אשור-בבל האחרון, עולה כי אשורבניפל מלך 42 שנה . 28 אם נמנהאתיל-אילני ( Aššur - etil - ilāni ) , היורש של אשורבניפל, מָלַך שלוש שנים . את שנת 8 כשנת מלכותו הראשונה של אשורבניפל ( ואת סוף 9 כ״שנת ראשית המלכות״, כמוסבר לעיל ) , יהיה עלינו לתארך את תום מלכותו לשנת 27 . כמו כן, מתעודות כלכליות שהתגלו בעיר ניפור ( Nippur ) עולה כי למלכותו של אשור-אתיל- 29 אם נספור את שנות המלוכה של שני המלכים באופן עוקב אילני נימנו ארבע שנים . לפי עדות הגבירה מחרן נגלה כי אשור-אתיל-אילני שלט באימפריה האשורית בשנים 2 - 2 . לאחר מכן תפס נבופלאסר ( Nabopolassar ) את השלטון בבבל, והחזיק בו 0 אולם חישוב זה אינו מתיישב עם נתונים חשובים אחרים . במשך 2 שנים עד למותו . ידוע כי התיעוד שנותר מאשורבניפל מגיע רק עד לשנת , דהיינו כארבע שנים כמו כן, הגבירה מחרן לא הזכירה בכתובת לפני הסתלקותו, על פי דברי אדדה-גופי . שלה את משך שלטונם של שני מלכים אשורים ששימשו במקביל בכתר הבבלי . 25 118969 ; BM118975 . מדובר במסמכים כלכליים מהעיר אֶרֶך . על כך ראו ברינקמן וקנדי, הבסיס הכלכלי, עמ׳ 2 . פְרֵיים מדגיש כי על פי מסמכים אלה, אשורבניפל עלה על כס המלכות בחודש אדר . ראו פְרֵיים, בבל : היסטוריה פוליטית, עמ׳ 0 . בהמשך הציג פריים ( שליטי בבל, עמ׳ 94 ) גישה אחרת הגורסת כי העלייה של אשורבניפל על כס המלכות אירעה בחודש כסלו, כחודש לאחר הסתלקות אביו . על שנת הראשית למלכות אשורבניפל, ראו תדמור, כרונולוגיה, עמ׳ 42 - 4 . 2 הדעות השונות לגבי התיארוך נעות בין השנים 9 ל- 8 . התומכים בתיארוך של 9 הם פון סודן ( מפגשים, עמ׳ - 22 ; המזרח הקדום, עמ׳ 59 ) ; ברינקמן ( הקדמה לאימפריה, עמ׳ 2 ) ; סמית׳ ( נפילת אשור, עמ׳ ) ; זבדסקי ( נפילת אשור, עמ׳ ,4 58 ) ; ופְרֵיים ( בבל : היסטוריה פוליטית, עמ׳ 02 - 0 ) . בתיארוך של שנת 8 תומכים קלנגל ( סוריה, עמ׳ 229 ) ; רו ( עיראק הקדומה, עמ׳ 29 ) ; וקורט ( המזרח הקדום, עמ׳ 499 ) . 27 מעמדו של האל נבו ( Nabu ) התחזק בבבל לקראת סוף התקופה האשורית . הדבר מסביר את ההופעה התכופה שלו כרכיב תיאופורי בשמות פרטיים מהתקופה . ראו נבלינג-פורטר, נבו ומרדוך, עמ׳ 0 2 . 28 גאד, הכתובת מחרן, עמ׳ 4 - 47 . 29 ברינקמן וקנדי, הבסיס הכלכלי, עמ׳ 52 - 5 ; הנ״ל, תעודות כלכליות, עמ׳ 0 . 0 כך הוא הדבר אם נראה את שנת 27 כשנת ראשית המלכות של אשור-אתיל-אילני . או אז, ארבע השנים של שלטונו הן למעשה שלוש שנים שלמות ועוד חלק מהשנה הרביעית . ראו פְרֵיים, שליטי בבל, עמ׳ 2 . דעה שונה במקצת נוקט אואוטס ( Oates ; כרונולוגיה אשורית, עמ׳ 5 , 42 ) , הגורס כי משך הזמן של השלטון היה ארבע שנים ושמונה חודשים, בשנים 27 - 2 . מדברי סמית׳ ( נפילת אשור, עמ׳ 28 ) עולה כי אשור-אתיל-אילני מלך בשנים 2 - 2 . האזכור הזה הוא מ-י׳ בסיוון שנת . ראו ) 38 . N 4016 ( B - K J .
|
|