|
|
עמוד:12
״והוא בֹּנה חַיץ״ : ממלכת יהודה כמדינת חיץ ערב חורבן הבית הראשון 12 הם : רב-קוטבי, דו-קוטבי וחד-קוטבי . הסוג האחרון נחלק לשני סוגי-משנה : מערכת 7 נראה ששלוש תצורות היסוד האלה מאפיינות את הזירות הגמונית ומערכת וֶטו . 8 יש הבינלאומיות בכל התקופות, אם כי המונחים האלה נטבעו רק בעת החדשה . 9 המצביעים על קיומו של מאזן כוחות כבר בעת העתיקה – במרחב הגיאופוליטי היווני, לאור זאת מסתבר שמאזנים כאלה התקיימו גם בהיסטוריה 0 ואפילו הסיני . הרומי, של המזרח הקדום . במה מתאפיין מאזן הוֶטו שאותו כפתה אשור על הזירה הבינלאומית של המזרח הקדום ? ניתן לומר שהמאזן החד-קוטבי מטיפוס וֶטו מתקיים כאשר מופיע בזירה כוח חזק במיוחד בדמותה של מעצמת-על ( superpower ) יחידה, שמתנהלת כגורם הדומיננטי 2 במצב זה, כל קואליציה אפשרית של החברות האחרות בזירה כמעט שלא בזירה . תוכל לגרום לשינוי כלשהו בכוונות של מעצמת-העל, וזו תיהנה מחופש פעולה במצב כזה מעצמת-העל משיגה הרתעה על החברות כמעט מוחלט בזירה המדינית . 4 מעמדה הייחודי מקנה לה גם יתרון משמעותי האחרות, שנאלצות לקבל את מרותה . 5 כך נוצר מצב שנקרא ״יציבות הגמונית״ ( hegemonic בתחום הסחר הבינלאומי . מכאן מתבקש שבתצורה מעין זו תשאף הממלכה הניצבת בְּראש המערכת stability ) . 7 מתברר שלעיתים מצב שבו ממלכה גדולה מחזיקה ביתרון לשמר את הסטטוס-קוו . מוחלט בזירה מביא תועלת גם לממלכות הקטנות שלצידה . כך קורה כאשר מעצמת- 8 מצב זה עשוי להביא לשגשוג העל מספקת להן הגנה מפני ממלכות חזקות מהן . כלכלי בממלכות הקטנות, כפי שאראה בהמשך . במקרה של המזרח הקדום, מאזן הוֶטו שבראשו ניצבה האימפריה האשורית החדשה מכונה במחקר העכשווי ״השלום האשורי״ ( Pax Assyrica ) . כינוי זה מרמז על כינונה של מסגרת מדינית גדולה ומאורגנת, שאִפשרה תנועה סדירה של אנשים וסחורות 7 הנדל, מדינות חלשות, עמ׳ 75 ; גילפין, מלחמה ושינוי, עמ׳ 29 . 8 הולסטי, פוליטיקה בינלאומית, עמ׳ 50 - 5 ; שיהאן, מאזן הכוחות, עמ׳ 24 - 28 . 9 וולץ, תיאוריה, עמ׳ 27 ; ויימן, דו-קוטביות ורב-קוטביות, עמ׳ 2 ; קגלי וריימונד, מערכת רב- קוטבית, עמ׳ 580 . 0 דויטש וזינגר, מערכת רב-קוטבית, עמ׳ 404 - 405 ; ראסט וסטאר, פוליטיקה עולמית, עמ׳ 00 . ז׳אנג, סין, עמ׳ 4 - ; וראו עוד פינס, הניסיון הסיני, עמ׳ 7 - 72 . 2 גריפית ואו׳קלגאן, יחסים בינלאומיים, עמ׳ . הנטינגטון, מעצמת-העל, עמ׳ 5 - . 4 סינגר, מדינות חלשות, עמ׳ 82 . 5 קרנסר, סחר בינלאומי, עמ׳ 29 ; גריפית ואו׳קלגאן, יחסים בינלאומיים, עמ׳ 5 - . קגלי ובלנטון, פוליטיקה עולמית, עמ׳ 7 4 - 8 ,4 ,474 574 . 7 סינגר, מדינות חלשות, עמ׳ 88 ; גילפין, מלחמה ושינוי, עמ׳ 2 . 8 ליבר, יחסים בינלאומיים, עמ׳ 59 ; בייקר, רומא העתיקה, עמ׳ 247 .
|
|