|
|
עמוד:14
4 אחים מרחוק 0 עם זאת, ירושלמי מצא שלא מעט מבעלי ההלכה שתיאר כ״ץ מוזכרים בהם . החשובים במזרח אירופה במאות השש עשרה והשבע עשרה הזכירו ואימצו את הנוהג שמשומד שחזר טובל במקווה ; עם הפוסקים הללו נמנים ר׳ משה איסרליש ( הרמ״א, נפטר ב- 57 ) , ר׳ שלמה לוריא ( המהרש״ל, נפטר ב- 57 ) , ר׳ יואל סירקיש ( הב״ח, נפטר ב- 640 ) ור׳ שבתאי בן מאיר הכהן ( הש״ך, נפטר ב- 66 ) . ירושלמי הסיק ש״מתוך המקורות שלפנינו איננו יכולים להוכיח בוודאות שסדרי החזרה ליהדות המתוארים אצל ברנרד גי אותנטיים . עם זאת אפשר לומר שמרבית היסודות שבטקס נראים סבירים מאוד . אין ספק שהנוהג שהמשומד החוזר בתשובה נדרש לטבול במקווה היה קיים״ . כמו כ״ץ, גם ירושלמי סבר שמעשה ״ביטול ההתנצרות״ הזה ( היו שתיארו אותו כך, משום שייתכן שהטבילה נתפסה גם כדרך לבטל או להפקיע את מה שקרה באגן הטבילה ) היה בימי הביניים נוהג עממי שאולי זכה במידת מה לתמיכת הפוסקים, ולא דרישה הלכתית רשמית, כפי שנראה שנתפס בראשית העת החדשה . דברים ברוח דומה כתב ויליאם צ׳סטר ג׳ורדן בתיאור תמציתי של המצב בצפון צרפת במאות השתים עשרה והשלוש עשרה : ״יהיו אשר יהיו התפיסות שרווחו בקרב האליטה הרבנית [ בייחוד לאור העובדה שטקס ביטול ההתנצרות מלמד שטקס הטבילה לנצרות השפיע על מעמד המתנצר ] , טקס ׳ביטול התנצרות׳ היה נהוג״ . כעשור אחרי פרסום מאמרו של ירושלמי חזר יוסף שצמילר לשאלה אם יהודי שהמיר את דתו ואחר כך החליט לעזוב את הנצרות ולשוב ליהדות צריך טבילה . שצמילר כתב שבשתי תשובות של ר׳ שלמה בן אברהם אבן אדרת מברצלונה ( הרשב״א, נפטר ב- 0 בערך ) , שפעל מעט לפני ברנרד גי, נפסק כשיטת הגאונים שאין צורך בטבילה או בטקס ממין זה, אף שעל פי המקורות הגאוניים האלה מסתבר שיש צורך בווידוי פומבי ובדברי תוכחה – ואולי אפילו במלקות . שצמילר גם הסב את תשומת ליבנו לקטע מפירושו לתלמוד של ר׳ יום טוב בן אברהם אשבילי ( הריטב״א, נפטר ב- 5 בערך ) , תלמידו של הרשב״א . הריטב״א טען שאומנם 0 ראו הערה 6 בפרק זה . ראו ירושלמי, האינקוויזיציה ויהודי צרפת, עמ׳ 7 – 74 ; אלברט, משפטו של ברוך, עמ׳ 99 – 0 . פרטים דומים מופיעים בווידויים שאסף האינקוויזיטור ז׳אק פורנייה, בן זמנו של ברנרד גי מדרום צרפת ( ולימים האפיפיור בנדיקטוס השנים עשר ) . ראו אלברט, משפטו של ברוך, עמ׳ 9 – 0 , 4 – 46 ; כהן, נזירים ויהודים, עמ׳ 78 – 79 ; סימונסון, הכס הקדוש והיהודים, עמ׳ 85 – 86 ; פואה, יהודי אירופה, עמ׳ 96 ; טרטקוף, בדיקת גבולות, עמ׳ 757 – 758 ; הנ״ל, גיור מילה ורצח, עמ׳ 7 – ; ובן-שלום, יהודי פרובנס, עמ׳ 55 – 56 , 6 – 64 . ג׳ורדן, המלוכה בצרפת והיהודים, עמ׳ 40 – 4 . ראו גם פראם, תפיסה וקבלה, עמ׳ – . העמדה הגאונית הקובעת שיש צורך במלקות מובאת גם בשבלי הלקט, חלק ב, מהדורת חסידה, סימן קמז ( עמ׳ קצח ) .
|
|