פרק א הרקע באשכנז

עמוד:13

פרק א : הרקע באשכנז אולם כ״ץ טען שלפחות לחלק מבני החברה האשכנזית הייתה תחושה עמוקה שלא ראוי לקבל מייד אדם שהוטבל לנצרות ועתה מבקש לשוב לקהילה היהודית . לפיכך, אף על פי שרש״י וחכמים אחרים צידדו בתהליך חזרה נוח ומיידי, כ״ץ קבע כי ״ספק אם ההשקפה העממית הזדהתה עם דעת בעלי ההלכה שההמרה אינה משנה מטבעו של היהודי . אנו מוצאים כי בניגוד לפסק הגאונים, נתקבל המנהג, שהחוזר בתשובה חייב 6 כ״ץ טען שהנוהג המקובל הזה בטבילה כגר, משמע שנעשה כביכול לגוי בהמרתו״ . השתקף ולפעמים אפילו נזכר במפורש בספרות ההלכה האשכנזית מהמאה השלוש עשרה, במקורות כמו ספר חסידים וכן אצל ר׳ מאיר ( מהר״ם ) מרוטנבורג ( שנפטר ב- 7 9 ) . היסטוריונים שנתקלו בעדויות לטבילת משומדים שחזרו באירופה בימי הביניים נעזרו בהצגת מקור הנוהג ותכליתו אצל כ״ץ . במחקרו של יוסף ירושלמי על 8 מוצג מידע בדבר מנהגים האינקוויזציה בדרום צרפת בימי ברנרד גי ( 0 בערך ) יהודיים שאסף ברנרד מווידויים של יהודים שהתנצרו וכעבור זמן חזרו בהם ( ייתכן שבכלל זה היו גם יהודים שהתגוררו בשלב כלשהו בגרמניה ) . בדיווחו של ברנרד על ״אופן התקבלותם של משומדים בחזרה לקהילה היהודית״ מובא תיאור של הטקסים ששימשו לייהוד המשומדים מחדש, שברנרד הוציא מפי מי שחקר . המשומד שחזר הופשט מבגדיו ונרחץ במים חמימים . היהודים קרצפו את כל גופו בחול במרץ, ובייחוד את המצח, החזה והזרועות – המקומות שבהם נמשח בשמן הקודש בעת הטבילה לנצרות . ציפורני הידיים והרגליים נגזזו עד זוב דם, וראשו גולח . אז הטבילו אותו 9 שלוש פעמים במי נחל שוטף ובירכו על הטבילה . ירושלמי חיפש מקורות הלכתיים שהמנהגים האלה נפסקו בהם להלכה או שאפשר ללמוד מהם על קיומם . הוא לא מצא פסיקות ממין זה ״בקובצי ההלכה המקובלים מימי הביניים״, אף שהוא הצביע על מקורות אחדים מימי הביניים שנראה כי המנהגים 6 ראו כ״ץ, בין יהודים לגויים, עמ׳ 80 ; והשוו פראם, תפיסה וקבלה, עמ׳ 0 . בתקופת הגאונים, משומדים שחזרו ליהדות לא נדרשו לטבול במקווה . ראו תשובות רב נטרונאי גאון, סימן שטו, מהדורת ברודי, עמ׳ ,469 והערה 6 ( לפסיקות דומות בנושא זה מאת רב עמרם גאון ורב פלטוי גאון ) . ראו גם כת״י אוקספורד 678 דף 95 א ; אוצר הגאונים, ז ( יבמות ) , עמ׳ – ( סימנים רנח – רסב ) ; יגור, זהות דתית, עמ׳ 9 – 00 , 05 – ; וכן ראו פרק ב, הערה ,4 בספר זה . בעניין השימוש במקוואות באירופה בימי הביניים ראו למשל שצמילר, מקוואות ; בסקין, גברים ונשים ; בודנר, שיראה האדם את עצמו . 7 כ״ץ, בין יהודים לגויים, עמ׳ 80 ( הערה ) , מזכיר גם את נמוקי יוסף לר׳ יוסף חביבא, פירוש ספרדי משלהי המאה הארבע עשרה על הלכות הרי״ף . ראו פרק ב, הערה ,50 בספר זה . 8 ירושלמי, האינקוויזיציה ויהודי צרפת . 9 ראו ירושלמי, האינקוויזיציה ויהודי צרפת, עמ׳ 6 – 67 ; כהן, נזירים ויהודים, עמ׳ 9 – 96 ; בן-שלום, יהודי פרובנס, עמ׳ 45 – 55 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא