|
|
עמוד:13
טעות לעולם חוזר . ת | 13 ויש אופי . טעויות רבות לעיתים הופכות, עם חלוף הזמן, לחלק בלתי נפרד מן השפה התקנית . בספר זה נבחן מונחים שנראים לנו "לא נכונים" — ונגלה שלא רק שהם תקניים, אלא גם הגיוניים . נבחן ונחקור את השפה המדוברת, נשווה אותה ללשון המקרא, למשנה, ללשון חכמים, ונראה כי הרבה ממה שנחשב לשיבוש הוא למעשה חידוש, או לפעמים פשוט שכבת עומק נשכחת . נשאל גם מי קובע מה נכון הוא ? ומי מחליט מהי טעות ? נזכור כי לכל דור, העברית שלו, עברית שמשתנה כל הזמן, והשינוי הוא אינו באג — אלא הפיצ'ר . ומכאן גם שם הספר : "טעוּת לעולם חוזר . ת" מקור הביטוי "טעות לעולם חוזר" הוא בלשון חכמים ראו שימושו בהלכות אונאה ( בבא בתרא צה ע"א ) . במשמעותו המקורית, הביטוי מתייחס לזכותו של הקונה לחזור בו ממכירה שנעשתה בהטעיה, גם לאחר שכבר התבצעה . כלומר, הטעות, במקרה זה, מאפשרת חזרה מהפעולה . בהמשך, ובגלל "טעות" של דוברים, הביטוי התפשט ומשמש כיום כביטוי כללי להתנצלות על טעות או הסכמה לקבלת טעות, תוך הדגשה שהאדם נוטה לטעות . דוברים ייחסו את דבר החזרה לטעות עצמה ולא לחוזר מן ההטעיה . וזה לא רק משחק מילים, אלא תובנה : מה שנחשב לטעות אתמול, עשוי להפוך ללשון קבע מחר .
|
|