פתח דבר

עמוד:14

14 פתח דבר זה נכון לגבי כל הקשת הפוליטית . אין טובים ואין רעים, אין צודקים ואין אשמים . כל נושא נתקל תמיד באי הסכמה נרחבת מצד ציבור זה או אחר . האם אין שום נושא שעליו כולנו, או רובנו הגדול, יכולים להסכים ? האם עולמנו הפוליטי והחברתי נידון לריב ומדון בלבד ? זה לא הגיוני ! הרי הקמנו מדינה, רובנו יהודים, יש לנו היסטוריה משותפת, יש לנו חלומות משותפים לגבי עתיד ילדינו, שאיפות כלכליות, שאיפות חברתיות דומות, אויבים משותפים וכל כך הרבה מן המשותף, אך כל זה אינו מתגלה ואינו נראה בחיי היומיום שלנו . החברה שלנו מפולגת בכל דבר ובכל נושא — חשוב ביותר או שולי לחלוטין . גם כשאנו נתונים במצב ביטחוני קשה ביותר, אנחנו מתאחדים רק לשנייה כדי להציל את חיינו, ומייד לאחר מכן מתחילים להיפרד ולהתעמת שוב . אף אחד לא עוצר ומנסה לחשוב — למה זה כך ? איך אפשר לשנות זאת, או לפחות למנוע התדרדרות נוספת ? האם יש גבול למידת המחלוקת שאנו יכולים לאפשר לעצמנו ? היכן הגבול למחלוקת ? על מה אנו בכלל מסכימים ? מובן שאם מאשימים את שיטת הממשל שלנו, כלומר את הדמוקרטיה, קמה מייד כל הסביבה ואומרת — ובצדק — שעדיין לא הומצאה ולא קיימת, למיטב הבנתנו, שיטה טובה יותר, אך קביעה זו אינה מעודדת ואינה מנחמת . ההרגשה של כולנו היא שעקרונות הדמוקרטיה כפי שהיא מקובלת היום ( בכל העולם ) , לא יוכלו להימשך לאורך זמן ויש להקפיד ולעדכן אותם, אחרת כל השיטה תיפָָּגע ונגלוש לשיטות משטר אחרות אשר אף אחד מאיתנו לא רוצה אפילו לדמיין את עצמו חי בהן . אין ספק כי הנחה זו נכונה, והיום יותר מתמיד : אין שיטת משטר אחרת אשר יכולה להחליף את הדמוקרטיה . אך חרף זאת, יש לשנות משהו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא